הגורל היהודי פגש את אמא שלי

נכדתו של הסנאטור הסוציאל-דמוקרטי יוהן פולך, ז”ל, שמת בגטו טרזין רק בעוון היותו יהודי, הוזמנה היום לדבר בפרלמנט הצ’כי. האירוע החגיגי אורגן, צולם והוקלט לכבוד יום השואה הבינלאומי.

הורתי הצנועה הפכה לאחרונה קצת יותר ידועה בגלל שנכתב ספר שהפך לרב מכר והוא מבוסס על קורותיה בשואה. כנראה שזו הסיבה שהגיעה בקשה מהפרלמנט ש”הספרנית מאושוויץ” תעמוד על הבמה בארץ הולדתה.

אמא כבר רגילה לדבר בפרהסיה על מה שקרה, אפילו שמעולם לא ביקשה הכרה או תהילה לעצמה. לדבריה היא חשה חובה להעביר מסר נגד שנאה, שהיא שגיאה וסכנה גדולה, ולהיות בעד חמלה. למעשה, מילדות אני די מסכים עימה ורוב חיי מנסה לממש את משנתה, וזו בעצם גם עיקרה של התורה.

השואה היא כנראה הדוגמה הכי טובה וקשה בהיסטוריה האנושית למה שקורה לקהילה כשאנו שוכחים את עיקרה של תורה, ובמקום אהבת הזולת והימנעות מפגיעה מתרחש אסון מזעזע ונורא.

מטבע הדברים, כמו הרבה ילדים גם אני מאוד גאה באמא, ובמיוחד שמח שהיא זכתה לספר לעולם שאנושיות עדיפה על לוחמה ואיבה.

בעזרת השם הקשיבו לה, שכן היא היתה בגיהינום, ראתה וחוותה על בשרה את הזוועה, ושרדה עם מספר מוות על הזרוע. למעשה, גם אבא היה שם איתה, וכמוה שב מהתופת מצולק וללא משפחה, אבל מאז זמן נותרו לי מימנו רק הצילומים, הספרים, הזיכרונות היפים והספרות הכחלחלות על האמה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.