שגיאה שיפוטית גסה ונפיצה
כידוע ליודעות וליודעים, יש איסור חמור לדרוך על מקומות קדושים או קברים, ולכן ליהודים לא מרשים להתפלל או לערוך טקסים דתיים בעודם מחללים הנחיות נחרצות של רבנים מלומדים.
ציטוט:
“כל רבותינו אסרו עלייה להר הבית בצורה חד משמעית”
הדברים מאוד ברורים. במקומות רבים מפורש שכוונתו היא לאסור עליה לכל שטח ההר. (עי’ בכרוזים שפרסם הרב בעברית ובאנגלית, וכן באגרות הראיה ח”ג עמ’ קסח, ח”ד עמ’ קסה, טוב רואי עמ’ רטו, רפט-רצ, לנתיבות ישראל ח”ב עמ’ רפב). שמענו את הדברים גם מפי הרב צבי יהודה זצ”ל, שאמר במפורש שאסור לעלות להר הבית, מחמת האיסור של ‘מורא מקדש’, ומכך שבכל עליה לשם נכנסים לחשש כרת.
זוהי הכרעה ברורה של הרב זצ”ל, של הרב צבי יהודה, של מורנו הרב אברהם שפירא, יחד עם כל רבותינו הרבנים הראשיים לדורותיהם, ומועצת הרבנות הראשית, כולל מו”ר הרב שאול ישראלי, שגם כתב את זה בדרשותיו. הדברים מפורשים וברורים, ולא ניתן בכלל לומר על אותם גאונים שחשבו אחרת. כך שניתן לומר בוודאות, שאסור לעלות להר הבית.
עד כאן ציטוט ממומחים גדולים ביהדות, הגות, למדנות וכשרות.
והרי עוד ציטוט שאולי יוסיף לבהירות ויסביר את הבעייתיות:
לאחר איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הורשו מבקרים בני כל הדתות להיכנס להר. אולם, הכניסה למבקרים לא-מוסלמים מותרת רק דרך שער המוגרבים, ואוסרים עליהם תפילה ופולחן במקום. לאחר כיבוש ההר, הודיעה הרבנות הראשית לישראל כי העלייה למתחם הר הבית אסורה על רקע איסור הלכתי על כניסה לשטח בית המקדש לטמאי מת (מעמדם ההלכתי של כלל האנשים בימינו), ואי-בהירות לגבי מיקומו המדויק של בית המקדש בתוך מתחם הר הבית.
עד כאן עוד ציטוט.
הדברים שלעיל ידועים, מפורסמים, גלויים ומוכרים. למעשה, מאז ששוחרר ההר מדינת היהודים הקפידה לא לטמא את קודש הקודשים. למוסלמים מותר לשחק כדורגל בחצרות מסגדים שהם פחות חשובים מאלה שנימצאים אצל הסעודים או סתם להתבצר בפנים, להתפרע, להשליך אבנים על שוטרים שמאבטחים תיירות ותיירים ולטעון שהם מותקפים
מי יודע? אולי המינהגים הדתיים של השכנים קצת שונים, אבל זה עדיין לא מתיר לנו לחטוא ולטמא מקומות קדושים בסוליות שבדרך לקודש הקודשים דרכו על כל מיני דברים שלא כולם מזוהים.
חוץ מזה, האל הוא רוח ולא אבנים ולכן ניתן לשוחח עימו בכל מקום ובכל זמן או סתם למלא את מצוותו, לסור מרע, לעשות טוב ולבקש הסדרה רגועה בלי הצורך לעלות לירושלים כדי לגרום לזעזועים איזוריים מיותרים או לפתוח ברזים שעשויים לגרום לשיטפונות עזים. למה בכוונה והתרסה לשחק בגפרורים ליד פתילים דליקים? אלוהים רוצה קורבנות וניפגעים?
למרבה הצער, שופט אחד בירושלים משום מה פסק שלדעתו התמוהה מותר להפר הוראה ידועה, בתירוץ שזה לא יפה להטיל על עבריינים חופשיים מגבלה. למרבה הצער, זו לא בדיחה, והאיש גם מקבל משכורת יפה מהמדינה, לעת עתה.
ציטוט:
בית משפט השלום בירושלים קיבל היום (ראשון) את ערעור נערים יהודים שנעצרו בהר הבית, וביטל את החלטת המשטרה להרחיק יהודים שהשתחוו והתפללו במתחם. “התנהגות העוררים איננה מקימה חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם באופן המצדיק הרחקתם מהעיר העתיקה למשך 15 יום”, כתב השופט ציון סהראי בהחלטתו. “מדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה שלהם, המהווה זכות יסוד חוקתית”.
עד כאן ציטוט שמעיד על בורות, נכלוליות או כזבנות.
כאמור, ליהודים אסור להתפלל או אפילו לדרוך בהר הבית מאז שהוא זכה לגאולה. הדבר ידוע לכל המדינה כבר יותר מחמישים שנה. משפטן מלומד אחד החליט על דעת עצמו שזכותו להתעלם מהפסיקה ולהצית מלחמה? למה? הוא רצה כותרת יפה או להחליף מקצוע ולעבור להוראה? הוא לבדו נבחר להיות אחראי על מדיניותה ושלומה של האומה? יש לו הכשרה מודיעינית וביטחונית מתאימה?
כבוד השופט אמר שלהבנתו הדלה אין בעייה או סכנה עם שינוי המצב הקבוע בהר כבר תקופה ארוכה? יתכן שהוא טעה, שגה או סתם התכוון להצית מהומה לאומנית ודתית באיזור בכוונה. מדוע התרחש הנזק הנורא?
נו, טוב. לא כולם צדיקות וצדיקים שמבינות ומבינים לנפשה של הבהמה. כרגע הסיבה עוד לא ידועה, אבל ברור שנוצרה מהומה גדולה מהשינוי בגישה. איזה הפתעה. מי ידע?
ציטוט:
החלטת בית המשפט השלום בירושלים מעוררת סערה • לאחר שקבע כי ליהודים מותר להגיד קריאת שמע ולהשתחוות בהר הבית – משרד החוץ של ירדן פרסם הודעה רשמית שבה תקף את פסק הדין • “החלטה פסולה ללא תוקף חוקי”, נכתב • השר לשיתוף פעולה עיסאווי פריג’ קרא ליועמ”שית להתערב ולערער: “מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם וכדי לעצור את התבערה”
עד כאן ציטוט שמראה די בבהירות שעל אף דעתו המלומדת של המשפטן הגאוני, סטייה מהנוהל הקיים ואישור תפילה בהר היא צעד לאומני חריג, מזיק, נפיץ, שגוי, הרסני וכנראה גם לא לגמרי חוקי.
יתכן שבית הדין הגבוה יאלץ להסביר לבית הדין הנמוך בדחיפות שחשוב לשמור על החוק במדינה. חלילה ההחלטה הנוראה לא תשונה מיידית, עלולה להתלקח כאן מהומה מאוד רצינית.
נו, טוב. קורה שגם מומחה משפטי עושה מהלך טיפשי בציבורי וטועה, חוטא בכוונה או סתם שוגה. מי יודע? אולי רעידת האדמה שהורגשה והצונאמי שכבר בא יסבירו לשופט שכן יש סכנה גדולה בשינוי המצב, ולרעה? למה הגאון הנבון חשב שהחלטתו הנפיצה תתקבל בברכה? על סמך מה? הרי המציאות המיידית לגמרי הפוכה ועכשיו יש לנו בעייה לא צפוייה.
סביר שהמדינה תסביר לשופט בנימוס שהוא לא רשאי לשנות מדיניות בלי להבין שכבר מזמן התקבלה החלטה, ושבעצם אין לו זכות לשנותה. למעשה, החלטה שסותרת חוק קיים היא טעות מביכה ששכרה אינו בצידה.
קישור למאמר ב- כיפה. קישור למאמר ב- וואלה. קישור לויקיפדיה- הגבלת כניסה להר הבית. קישור למאמר בשם- לטמא קדושה ברגל גסה.
.ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
3 thoughts on “שגיאה שיפוטית גסה ונפיצה”