קצת מתרחקים מפושעים שטובעים?
למרבה הצער, הנאשם בפלילים כנראה לא לגמרי מקשיב בתשומת לב צייתנית לאמריקאים המנומסים. למעשה, נראה שיש לו רעיונות שונים ומסוכנים שמונעים מטעמים אנוכיים.
הנשיא האמריקאי הוא דמוקרט ציוני, אבל העבריין הסידרתי הוא נוכל כזבני שיותר מוטרד ממצבו המשפטי ובעיקר דואג לשלומו האישי ולא באמת מתעניין טובת החזון הלאומי, שזה בעיניו שיקול מישני.
במצב הזה, אין לאמריקה טעם לפתח ריב גלוי בציבורי עם המנהיג הישראלי, אבל בהחלט מותר לה להסיג את כוחותיה ולתת לו לנסות לקדם את מזימותיו באופן עצמאי.
ציטוט:
צמצום הכוח הימי של ארצות הברית באזור אינו מבשר טובות לישראל.
נסראללה עלול לפרש את עזיבתה המסתמנת של נושאת המטוסים כהזדמנות להגדיל את מרחב הסיכון. ביידן ונתניהו קיימו כמה שיחות מתוחות באחרונה, בעיקר על רקע יחסו של ראש הממשלה לרשות הפלסטינית
עד כאן ציטוט.
מי יודע? אולי העבריין יקבל תמיכה, תחמושת, מימון, גב מדיני חסון וסיוע ביטחוני עוצמתי מחברו הסרבן הגזעני או מידידו הלאומן המרדני? אין שום צורך להכריח אותו להקשיב לנשיא האמריקאי.
יתכן שהשותפים בכנופייה יפתרו את הבעייה גם בלי עזרה מהמעצמה, ובעזרת השם נסתדר באופן מפליא. מצד שני, יכול להיות שהנאשם הפליל מסכן את ביטחונה ושלומה של המדינה לצורך אישי, וזה קצת בעייתי.
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- פושעים מתעלמים מרמזורים. קישור למאמר בשם- נאום הסיכום קצת עגום.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
One thought on “קצת מתרחקים מפושעים שטובעים?”