איפה עדיף? בערכאה או במליאה?

נראה שהפושע שמסובך עד צוואר בשלל כתבי אשמה לא מסוגל לחבוש שני כובעים בעת ובעונה אחת, וזאת בעייה. פעם הוא טען שלנהל מדינה ולהופיע כנאשם בערכאה זו בעבורו כלל לא בעייה, ועכשיו עולה טענה הפוכה.

לאחרונה הכזבן הזגזגן שינה את דעתו החל שולח בקשות בהולות בהן כל מיני תירוצים, סיפורים ואגדות, ובין השאר ניסה לטעון שהוא לא רוצה לבוא לבית המשפט בגלל ענייני העדר ביטחון.

אומנם בית המשפט העצבני כבר נתן הארכה אחר דחייה, אבל אתמול הרא שקצה פשו בתעלולי ההשהייה, הדחיה והמריחה, וקבע שהמשפט יחל בשבוע הבא, יתנהל שלושה ימים בשבוע ולא תהייה הפוגה עד להכרעה.

ללא קשר לקביעה הנחרצת והברורה, הפושע לא מוותר, כנראה בגלל החרדה וההבנה מה תהייה התוצאה, והוא מספר שאינו יכול למלא את תפקידו כראש המדינה אם מגיע לביקור איזה שליח מארץ זוטרה ולכן מבקש פטור מהחובה להתייצב כנאשם פלילי בערכאה.

אז מה יותר חשוב? להאזין לנאום של מבקר ממדינה שולית, רחוקה וזרה במליאה או להזיע כנאשם על דוכן בערכאה? כנראה שהתשובה תלויה במי הוא זה שמספק אותה.

ציטוט:

בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו פנו השבוע לגורמים בכנסת וביררו מהם מועדי ההצבעות המתוכננות להתקיים במליאה. זאת, על רקע זימונו של נתניהו למסירת עדותו בבית המשפט, המתוכננת לימים שלישי ורביעי. לדברי בכירים בסביבת נתניהו, הוא צפוי לטעון שלא יוכל להעיד במהלך הצבעות בכנסת. כמו כן, בכיר בלשכת רה”מ פנה לגורמים בכנסת כדי לנסות ולתאם את נאומו של נשיא פרגוואי במשכן כך שיתקיים במקביל לעדות נתניהו.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, נראה שעדיין נמשך המאמץ הנכלולי לנסות למנוע את הופעת הנאשם בערכאה. כנראה שזה מעיד על מפלס החרדה, שמזמן גלש לרצפה שכן התירוצים המגוחכים סותרים את מה שהפושע טען בפעם שעברה.

אומנם הטיעונים, תירוצים והסיפורים משתנים, מעלים הרהורים נוגים, מעצבנים את השופטים, אבל לא עוזרים אלא להדגים שהפושע מאוד מתאמץ לברוח מהרשעה וישיבה מאחורי סורגים.

מעניין אם ביום ראשון תועלה בקשה בהולה עם הטענה שדיונים חשובים בעסקת חטופים, שלגמרי במקרה נקבעו על ידי שותפים בדיוק לזמן בו הוא אמור לגמגם תירוצים בפני שופטים, לכאורה מאלצים את הנאשם בפלילים לוותר על ההופעה באולם הדיונים.

אז מה יגידו השופטים שכבר הסבירו בעבר שקצה נפשם בטריקים, שטיקים, תירוצים, תרגילים ותעלולים מביכים? האם יעתרו לבקשתו האחרונה של הנאשם בפלילים? כאמור, דומה שהסיפור בעיקר מראה שהפושע חש חרדות גדולות, וסביר שבית המשפט יאלץ לשים לעבריין הסדרתי גבולות.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- יש חרדה אבל אין חרטה. קישור למאמר בשם- להזיע בערכאה או להצית מלחמה? קישור למאמר בשם- הנאשם יגן על העם מהאולם? קישור למאמר בשם- חשד לבגידה מצדיק בדיקה?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.