פגישה עתיקה עם הכוהנת הגדולה
לפני הרבה שנים נסעתי למרחקים בניסיון להחכים ולצבור ידע לחיים. אחרי שבין היתר לימדתי באוניברסיטה המון סטודנטיות וסטודטים גם על סוקרטס של היוונים כבר הבנתי שבני אנוש בעיקר מסוגלים להבין שאת רוב הדברים הם כלל לא מבינים.
במהלך הלימודים יצא שנאלצתי לחקור נושא מעניין לאיזה עבודה, והומלץ לי להפגש עם הכוהנת הגדולה. לא ממש האמנתי שתהייה לפנייה הצלחה, אבל לתדהמתי הרבה אליס ענתה לטלפון, נשמעה כמו סבתא חביבה והזמינה אותי לבקר אצלה.
מה אפשר לומר? החיים הם כמו הרפתקה אז ניגשתי לבדוק את הפרק הבא תוך מאמץ להתגבר על המורא.
דוקטור אליס פתחה את הדלת במועד שנקבע, הביטה בי מלמטה למעלה לצרכי אבחנה, הינהנה והזמינה אותי פנימה.
מה אפשר לומר? במציאות הסופרת רבת התהילה לא נראתה כמו אגדה, וכמעט חשתי שניתן להרגע, אבל אז היא אמרה- בבקשה תחלוץ את הנעליים לפני שאתה בא לחדר העבודה, וזה מייד גרם לי להרהר בדאגה קלה בתחום מומחיותה.
הביקור ההיסטורי עבר בהצלחה עם כוס תה ופיסת עוגה, ושמעתי דברים מאוד מעניינים אודות גוף האשה בלי צורך לסרב בנימוס להדגמה.
היום ראיתי בצער שאליס נפטרה בשיבה טובה, אבל שמחתי לחשוב שהיא תרמה המון להבנת בנות מינה, למדע וגם לשמחה.
קישור לוושינגטון פוסט.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
