תופעה נפוצה, ידועה ומשונה

למטה ציטוט ממאמר ישן שלמרבה הפלא לא ממש נס ליחו עם חלוף הזמן.

בתור פסיכולוג לפרנסתי וכציר וועידה דעתן, ציוני, פטפטן ושולי קורה שמידי פעם אני משוחח עם אנשים, והרבה פעמים אני קצת מופתע ממה שהם אומרים.

בדרך כלל השיחה קולחת אבל לפעמים בני השיח עוצרים, מביטים בי כשהם נראים מופתעים או מפקפקים, ואז מגמגמים כמה דברים שמעידים על כך שהם כנראה לא ממש משוכנעים.

בגלל שתופעה המשונה מתרחשת כבר הרבה שנים ועם רוב האנשים הגעתי למסקנה שיש הסבורים שכולם משקרים, והם כנראה ממש משוכנעים שזה המצב עם כל האנשים שקיימים.

אישית, אני סבור שזה תוצאה של הדוגמה הרעה שנותנים פוליטיקאים למאזינות המאוכזבות ולמאזינים המרומים ולכן לא נעלב או לוקח אישית את הפקפוקים.

להגנתי, אני מתוודה ומספר שכחילוני שחרד מפסק דינו של השוכן במרומים אינני מעז לכזב, לבלף או להמציא סיפורים רק כדי להישמע מרשים. חוץ מזה, להבנתי הדלה הפסוק- ואהבת לרעך כמוך מתייחס גם לחובה לא להוליך שולל את חברך, שכן זה משהו שבטח לא היה נעים לך.

ברוב המקרים המאזינים מביטים בי כשהם ממשיכים להראות ספקניים וזה ברור לחלוטין, שכן מי מאמין לסיפורים של אנשים? הרי כולם יודעים שכולם כל הזמן משקרים.

אחרי כמה פעמים התחלתי לחשוב על התופעה, ומאז כמה שנים הדבר כבר לא מעורר בי תמיהה או תחושת פליאה ורחמים. חוץ מזה, לצערי הרב קלטתי שלא כל האזרחים מקיימים את המצוות העתיקות והנבונות שאותן מכירים ומכבדים גם כופרים חילוניים, כמובן, במקרה וברצונם להיות מוסריים, הגונים ונחמדים כלפי הזולתים האחרים כמצווה בכתובים, ולעשות זאת גם כשהיריבים מעצבנים, מטרידים או מציקים.

פרדוקסים שאינם מובנים לחלוטין נתפסים כמאוד מסקרנים ולא רק מתסכלים, שכן הם מאוד עוזרים לנו לזכור שיש המון דברים שאי אפשר להבין. הנה למשל, כשאני מספר לקהל שאני מאוד משתדל לא לשקר האם מאמינים למה שאני אומר או חושבים שאני סתם מדבר?

אם הייתי נשבע שאני תמיד משקר האם המאזינים היו יותר משתכנעים ממה שאני אומר?.לשמחתי אינני פוליטיקאי, וכך מותר לי להביע את דעתי ללא צורך להשמיע אגדות בציבורי כדי לשמור או להגן על מעמדי וכיסאי.

כבר שנים אני מעז לכתוב את הגיגי ברבים, כנראה מתוך אמונה ותקווה קלושה שאולי יהיו לי מאזינות ומאזינים, ותיוושע מדינת היהודים. למרבה הפליאה שמתי לב שאם כותבים בחרוזים ועם איורים כל יום כמה מאמרים, ועושים זאת שנים בסוף אוגרים שניים שלושה קוראים משועממים שמתעניינים, מתעצבנים, מזלזלים או מתעלמים, ואיזה ארבע קוראות חביבות שבדרך כלל מגלות נימוסים והשיח עימן נעים.

בעיני זה נפלא להבין שאחרי מאמצים ותסכולים מרובים לפעמים בסוף כן יש מעט הצלחה למתמידים הנחושים והייגעים. למעשה, יש אנשים מכובדים וידועים שפעם סיפרו לנבחרים עוד יותר מכובדים וידועים שהם קוראים את כל מה שאני מעלה בכתובים.

אומנם הבנתי שזה ניסיון לתת מחמאה או להראות אמונה בגישה אבל לא יכולתי להתאפק, הסתובבתי ושאלתי לפישרה של האמירה, שכן אפילו אני לא מצליח לקרוא את כל מה שכתבתי בשבוע.

עמיר מאוד צחק כשהוא שמע את השאלה וחיליק אמר שהוא הולך לישון מאוחר בלילה רק כדי לוודא שהוא עיין בכל כתבה. למרבה ההקלה, האירוע המשעשע כלל לא העיב על האווירה הטובה.

אני שמח שכבר יש בארץ אנשים הגונים שמבינים שאני לא נהנה לכזב או סתם להמציא סיפורים. מצד שני, לשכנע את שאר האזרחים זה כבר סיפור אחר, שלא לומר סדרה בהמשכים.

אני מניח שחברי מצד ימין עד היום חושבים שאני סתם אומר שכבוד הנאשם חשוד בפלילים, ולהגנתי אני מספר שזה מה שכתוב בעיתונים. למה סתם לחשוד בשליחים שלא משקרים על שהם כביכול ממציאים כזבים? שיאשימו את העיתונאים שמפרסמים את הדיווחים המבוססים.

זה לא קל לנסות לשכנע מפקפקים מצולקים ומנוסים שאישית אני מנסה לא להפריח כזבים, אבל אין ברירה שכן לא נעים לי לשקר למאזינות ולמאזינים.

לעומתי, הנבחרים לגמרי חסינים לכן הם מכזבים, משקרים, ממציאים, מזגזגים ומקשקשים ללא כל חשש מהתוצאות או אפילו מדעתם של הבוחרות והבוחרים. סך הכל, כך כולם עושים. רק הטיפשים לא משקרים כשצריכים, ובפוליטיקה כל האמצעים כשרים, גם הפסולים.

בקיצור, כשאני מספר שאני משתדל לא לשקר אין שום סיבה להאמין למה שאני אומר.

עד כאן ציטוט ממאמר די נושן, אבל נראה שהוא עדיין משקף את המציאות כאן.

מצד שני, הכזבן הנאשם שנתן דוגמא רעה לעם כבר הועף מהמשכן, כך שיתכן שנשוב לעיקרי המסר מהספר הישן, ואולי נגשים חלום נושן.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר