שופרות, תרועות, תקיעות ושקרים

כאשר מרגישים לכודים, חשופים ופגיעים לפעמים פועלים באופן לא הגיוני, חוקי או מוסרי, וזאת בגלל לחצים, רגשות עזים ופחדים קיומיים.

למעשה, כשחשים לחוצים לעיתים אפילו משקרים ברבים ללא קשר לקודים אתיים שאליהם מחוייבים עיתונאים שהם כן אמינים, וזאת בגלל הרגשות המבוהלים. יודעי דבר מספרים שבזמן שהטובעים מפרפרים ולוגמים הם מנסים להאחז גם בקשים חד פעמיים זולים שלא ממש עוזרים.

מי יודע? לנוכח השקרים הבוטים, היזומים והמוטים שפורסמו ברבים יתכן שגם שופרות רמים, גזעניים, חרדתיים וערמומיים טוחנים מיים רבים בתקווה לייצר ניסים מופלאים או משקאות ממותקים בעבור עדר המרומים ומאוכזבים.

ציטוט:

אמש ב-21:18, עמית סגל שיגר פוסט למאות אלפי עוקביו בשלל הרשתות החברתיות: “מזכיר המדינה של ביידן, לא בדיוק חבר ליכוד, אומר דבר קל להבנה אבל קשה לעיכול: הלחץ על הממשלה מבפנים ובחוץ (ההדגשה שלי) לויתורים הרחיק את החזרת החטופים”. הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12 צירף לכיתוב קטע וידאו מהראיון שהעניק אנתוני בלינקן ל”ניו יורק טיימס”. מי שנחשף לפוסט נותר מבולבל – הגם שסגל הציג את הדברים כאמירה של בלינקן, בקטע המצורף לא היה להם זכר. יותר מכך – הגולשים הדקדקנים, שהתעקשו לצפות בראיון המלא, לא מצאו בו אף התייחסות של מזכיר המדינה האמריקאי לאותו ‘לחץ פנימי’ שהרחיק את עסקת החטופים.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, עיתונאי בכיר שיקר לפרהסיה, במודע. האם ניסיון שקוף להנדס תודעה בעזרת אגדה שלא באמת הייתה יוסיף אמינות לשופר הנודע? אולי גם הוא יאשים את המורשעת הלקויה שאולי ביצעה טעות בהדפסה?

מעניין מה תעשה וועדת האתיקה? האם תבוא כנגד הכזבן תלונה? הענשה? דרישה לפירסום התנצלות והודאה באשמה? לקיחת אחריות לניסיון רמייה? כנראה שבקרוב נדע.

פעם בועז ביסמוט פרסם מאמר מוזר ובו כתב שהתיקים הפעילים שעדיין בדיונים והליכים משפטיים הם לכאורה סגורים.

פנייה דחופה לוועדת האתיקה לגבי עורך עיתון מפוקפק ומוטה שמפיץ שקרים, כנראה במטרה לזכות מהלקויה בקידום בעבודה, עדיין ממתינה לתגובה. בינתיים, העיתונאי המכובד שפרסם שקרים בוטים לקהילה הפך לחבר חסין במליאה, כך שאין לו סיבה לדאגה. להבדיל מהשופר בטלוויזיה, עכשיו הוא יכול להמשיך לשקר בלי בעייה.

אז מה, האם נתרגל לפוליטיקאים עברייניים ועיתונאים שמכזבים ברבים? למה בעצם לנרמל חטאים מזיקים?

אולי כדאי שמערכת החוק במדינה תבצע את תפקידה ללא השהייה, אחרת חלילה יעבור חוק בממשלה שיגרום לכך שלא תהייה לה עבודה, אלא אולי ישיבה בתקן כליאה בעוון בגידה או העדר מספיק אהבה כלפי הפושע.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- שבועת האמונים כוללת ציות לחוקים? קישור למאמר בשם- חוקה והפרדה ישמרו על הדמוקרטיה. קישור למאמר בשם- עבריינים מסתבכים גם בניגוד עניינים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר