שגיאה מועילה נעשתה בכוונה?

בדרך כלל, הצופות והצופים מביטות ומביטים במה שהם והן רואות ורואים על האקרנים. יתירה מכך, לפעמים גם יש עניין בדברים המוצגים עם צילצולים ורעשים, או שהסרטים בטעות נתפסים כחשובים ומרכזיים.

במציאות, לפעמים מה שהרבה יותר חשוב זה מה שמוסתר, ועליו לא מדברות ומדברים.

בימים האחרונים עורכי דין מיומנים של נאשם בשלל תיקים פליליים מתאמצים לטעון שמימצאים מרשיעים שהשיגו השוטרים אינם כשרים, והם נראים שמחים ונרגשים.

יתכן שבאמת צריך לבדוק אם השר ששמו דומה לחנה לא הורה במקרה לבצע פעולה פסולה כדי לחבל בתוצאה בכוונה לסייע לעבריין שכנראה יסיים במתקן כליאה. סך הכל, בדיוק בכזו צורה נסגר תיק חקירה נגד ראשת עירייה חשודה, שהיא במקרה חברה של הנאשם שלכאורה יורשע- המשטרה פעלה לא כשורה במודע, אפילו שהפקליטות התנגדה, והפרשה נסגרה, ללא קלון או תוצאה.

ציטוט:

כך קרס תיק מרים פיירברג.

בחודש אוגוסט 2016 הודיעו חוקרי המשטרה לפרקליט המלווה את החקירה כי בכוונתם לפרוץ בחקירה גלויה ולעצור את פיירברג. בפרקליטות תהו, הרי טרם הושלמה העסקה, עדיף להמתין זמן מה נוסף עד להשלמתה המלאה. הוויכוח בין המשטרה והפרקליטות עלה אף לדרגים גבוהים בשני הגופים הללו. מאחר והחוקרים הם האוטוריטה בתחום החקירות וכי בפריצת החקירה הגלויה לא התעוררה בעיה חוקית, לפרקליטות לא נותר אלא להביע מחאה אך להשאיר את ההחלטה בידי יאח”ה.

עד היום רואים בפרקליטות את הפריצה המוקדמת בחקירה הגלויה כסיבה העיקרית לנפילת התיק. אם היו ממתינים, סבורים שם, אתמול היה מוגש התיק לבית המשפט. “הגם שראשת העירייה לא נהגה כמצופה מאדם במעמדה”, נכתב בהודעת הפרקליטות אתמול, ברמיזה לאותה החלטה מוטעית ולתסכול שחשו בפרקליטות נוכח סגירת התיק.

עד כאן ציטוט:

בעברית קלה, יש מהומה רבה לגבי מהלכי חקירה בכמה כיתבי אשמה, אבל אולי זה בעצם נעשה בכוונה כדי לא לדון בפרשה הכי חמורה, שעניינה בגידה בשלומה של המדינה בעבור עמלה בלי שמשרד הביטחון ידע.

ציטוט:

למה ההחלטה לא לחקור את רה”מ בתיק הצוללות בעייתית, ואיך כל זה קשור לאולמרט.

חשיפת התצהיר של אלוף (במיל’) דן הראל בפרשת הצוללות מעלה תהיות נוספות לגבי החלטת מנדלבליט להימנע מחקירת נתניהו בפרשה.

ההחלטה שלא לחקור את נתניהו בתיק 3000, תיק פרשת הצוללות, התקבלה על ידי היועמ”ש כבר בתחילת חקירת המשטרה בנובמבר 2016. החקירה הסתיימה באוקטובר 2018 כשרה”מ מחוץ לתמונת החשדות אף שהוא עסק רבות בהליך רכש הצוללות וכלי השייט, אף שכמה ממקורביו נחקרו באזהרה בפרשה, ולמרות עדויות כגון זו של בוגי יעלון, ששימש כשר הביטחון בתקופה הרלוונטית וטען כי לא ייתכן שנתניהו לא ידע על מעשי מקורביו.

בדצמבר 2019 הפרקליטות הגיעה למסקנה העגומה וחסרת התקדים בתולדותינו כי רכש ביטחוני של צוללות וכלי שייט מחברת טיסנקרופ הגרמנית על ידי מדינת ישראל, בשנים 2017-2009, נעשה תוך הטיית מכרזים והעברת תשלומי שוחד. הפרקליטות הודיעה כי החליטה לזמן לשימוע לפני העמדה לדין את כל הבכירים שנחקרו בפרשה, בהם אנשים שהיו מקורבים לנתניהו.

עד כאן ציטוט.

בקיצור, בעוד תשומת ליבו של הציבור מוסטת לאיזה סיפור חקירה שעוד לא לגמרי ברור, יתכן שהמהומה נעשית בכוונה ובמאמץ להסתיר דבר הרבה יותר חמור.

חוץ מזה, מי שהיה מופקד על המשטרה שלכאורה שגתה בזמן חקירה היה השר ששמו דומה לחנה. האם הוא שגה וטעה בכוונה כדי לסייע לנאשם להתחמק מהרשעה? אולי הנושא שווה בדיקה, שכן בעבר דבר מאוד דומה קרה.

קישור לפרשת הצוללות בויקיפדיה. קישור למאמר במקור ראשון. קישור למאמר בגלובס. קישור למאמר בשם- מטהרים שרצים עבריינים, ומסתבכים. קישור למאמר בשם- יועץ נכלולי למשטר עברייני. קישור למאמר בשם- משתף הפעולה לכאורה מסייע לפשע. קישור למאמר בשם- תהייה ועדת חקירה ליועץ הכנופייה? קישור למאמר בשם- הקלון הלך לישון. קישור למאמר בשם- מזדעזעים משותפים נכלוליים ומוכרים. קישור למאמר בשם- שילטון, עוון וקלון.  

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.