רשימה שחורה וכוונה רעה
לפעמים האישי קצת מתערבב עם הלאומי, אבל לא תמיד הדבר ברור בזמן אמיתי אלא רק במבט היסטורי עגמומי.
כמובן שמסע הייסורים שעבר על זוטר שולי לפני עשור לא מצדיק שיח ציבורי, אבל לאחרונה הסתבר שמה שקרה הוא כנראה חלק משיטה פסולה, זדונית, מזיקה ואסורה.
הוראה לקויה לכאורה הגיעה למשרד הבריאות, ומשם לועדת הפסיכולוגים, שצייתה. מסתבר שאפשר לשים אנשים ברשימה שחורה, וזה גורם להם צרות גדולות בלי שתמיד ברור להם בזמן אמת מדוע כל דלת נסגרת בטריקה.
מנהלת המשרד של הפסיכולוגית והפסיכולוגים במשרד הבריאות סירבה בהתמדה נחושה לאשר מומחיות שבעצם הוגשה ואושרה כבר בשנת 1997.
לקח שנה וחצי של טירחה מלאת פליאה לקבל את התעודה, ולא עזרו פנייות רבות מעורך דין או מכתבים ממשרד מבקר המדינה.
למעשה, רק דרישה לפגישה אישית עם המנהלת ימימה והסבר מנומס שבלי שתתוקן התקלה תבוא פנייה מגובה בהוכחה לערכאה פתרה את הבעייה, תוך יממה. מנהלת המשרד קצת החווירה ונבהלה בזמן השיחה, ונעשה ברור שהיא בעצם לא העבירה את כל הפניות הרבות והחומר שנשלח למנהלת שלה. בגלל שחלף זמן רב מאז האירוע, אין לאיריס הנחמדה שום צורך לחשוש שמעשיה יפגעו בקידום בעבודה או חלילה יגרמו קצת בושה.
נו, טוב. אז ככה זה כשההנהלה שמה אנשים ברשימה שחורה בגלל שיש להם דיעה או עמדה, והם עוד מעזים להביע אותה לפרהסיה. קצת קשה לחיות במדינה בה נולדת ואותה שרתת באיזה מלחמה בבירה זרה כאשר היא יוצאת נגדך בחימה שפוכה וזרוע נטוייה בגלל איזה הוראה לקוייה.
מסתבר שהמחיר האישי שנגבה ממי שמסומן לרעה ללא סיבה טובה גורם לטירדה רבה, שלא לדבר על אובדן הפרנסה. הדבר הלקוי והתמוה הזה פוגע בעבודה ובמשפחה, והיום כבר ברור שזה קורה להמון אנשים במדינה מאז תקופה ארוכה.
מה שטוב בסיפור התמוה זה לדעת שמי שניסה בזדון לפגוע ולהזיק לאחרים מתוך יצר נקמה וללא סיבה טובה עכשיו נחשף לאומה כולה בטלוויזיה. מצער להבין שהיו קורבנות רבים להוראות לא חוקיות, אבל אולי פעם יהיו חקירות.
חוץ מזה, חשוב להסביר לפרהסיה שלא כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות במדינה הורשעו בערכאה או נתפסו מפריעים בזדון להליך חוקי, שזו עבירה חמורה. פה ושם יש בארץ אנשי מקצוע שעושים עבודה טובה, הגונה, ישרה ומסורה.
קישור למאמר בשם- פוזה ציבורית והכשרה מקצועית. קישור למאמר בשם- מורשעת לקויה והטלפון שלה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
