רק שקיפות מונעת שחיתות

באפלוליות ששוררת במקומות חשוכים, עבשים, טחובים ומוצנעים מידי פעם נרקמות מזימות מזיקות מסיבות אנוכיות, עברייניות או סתם נכלוליות, תאבתניות וחמדניות.

בני אדם ובנות חווה בדרך כלל די נרתעים מגילוי מפתיע של שלל שרצים משגשגים או כמה רמשים חלקלקים ומכרסמים מזיקים ששורצים אצלם במקומות נסתרים.

למרבה השמחה, כל מה שצריך לעשות שמגלים מחילה ששרצים מפחידים שורצים בה זה לחשוף את הבעייה לאור החמה. אין שום צורך לחוש בעתה או אימה, אפילו שהמראה בתחילה מעורר קצת חלחלה או הפתעה.

היצורים שנהנים לנבור במחשכים מאוד מפחדים מאור השמש, שכן אם יש חשיפה לתאורה אז כולם רואים אותם, והם חשים חשופים. למעשה, בגלל האור הישיר הם מאוד נבהלים, מתרוצצים חרדים ומודאגים, ובסוף מתעייפים ומתייבשים.

פעם היה מאמץ דמוקרטי וראוי במליאה לנסות לבער את המושחתים מהאורווה, והוקמה בכנסת ועדה שתפקידה היה לשפוך אור על דברים אפלים, מטושטשים ולא ברורים. מאז כבר חלפו כמה ימים והדיווחים על שחיתות, עבריינות וסירוב לציית להוראות שופטים רק מצטברים.

האם תשוקם ועדת השקיפות, זכרה לברכה, שתעזור לנו לוודא שההנהלה תמיד פועלת באחריות, בהגינות ושוויוניות? האם היא תהייה יעילה, תקיפה ונחושה? תבוא הצלחה או שהמצב ישאר אפלולי ונכלולי כמו בימי הכנופיה?

חלילה זה לא יקרה, מערכת עיתון ברשת תאלץ לבצע תחקירים חטטניים ומביכים, שהרי אנו עיתונאים רשומים, רשמיים ודעתניים.

אולי לא תהייה לנו ברירה אלא לחשוף לציבור המזועזע כמה כשלים, פגמים או חטאים סדרתיים, לצטט תגובות ממכחישים מבוהלים, וזה יהייה קצת לא נעים. מצד שני, אומרים שכותרות בוערות בעיתונים מעניינות את האדישות המפוהקות והמשועממים המנומנמים. חוץ מזה, רק חשיפה מבישה לפרהסיה עשוייה למנוע מזימה אפילה ומזיקה או התחמקות מהענשה, וזה בעצם עיקר תפקידה של תקשורת בדמוקרטיה.

עין לציון צופייה, ומערכת עיתון ברשת ישנה עם השנייה פתוחה. בעזרת השכינה והמליאה אולי תהייה לציבור יכולת בקרה, ואולי שקיפות גלויה תעזור לאומה שכבר מספיק סבלה. למה בעצם שהעיתון יאלץ לעשות את העבודה במקום איזה ועדה חשובה?

קישור למאמר ישן נושן בשם- שקיפות מונעת שחיתות מקור האיור.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר