רק כמרים חוטאים?

מאז זמן, כבר אי אפשר לומר- “להיות יותר צדיק מהאפיפיור”, שכן הלשעבר נתפס בחטאו ונסגר במנזר, אולי כדי להרהר בערגה במישגי העבר או לחוש צער על מה שנגמר.

למעשה, לא פעם מתגלה שדווקא מי שמתחזה לקדוש הוא בעצם קצת שונה או סתם לגמרי סוטה מהמצופה.
הנה למשל, נשיא עצבני הורשע אצלנו באופן די מבזה, וגם איזה מתחזה ליהודי כשר שוחרר ממאסר, שב להיות שר, והסתבך כבעבר. כאמור, התדמית הציבורית לא תמיד תואמת למציאות האמיתית.

ציטוט:

חקירה נגד האפיפיור לשעבר: “לא פעל במקרים של התעללות בילדים”

“בנדיקטוס ה-16 ידע על כמרים שהתעללו בילדים כשכיהן כארכיבישוף של מינכן מ-1977 עד 1981 ולא פעל כדי למנוע זאת” • חקירה בגרמניה העלתה: “אנחנו מאמינים שניתן להאשים אותו בהתנהגות בלתי הולמת בארבעה מקרים”

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? החטאים היו ידועים לאחראים אבל לא נעשה דבר? היה ניסיון להשאיר את הסיפור הנורא מוצנע ומוסתר? ממש מוזר. נו, טוב. כנראה שדברים פסולים ומזעזעים כאלה רק מתרחשים אצל הגויים. חלילה, אם היו אצלנו כאלה דיווחים ללא ספק כל לוחמי ולוחמות הצדק היו מייד נזעקות ונזעקים לעצור את הנזקים.

למעשה, המשפט האחרון כנראה מייצג את המצופה, אבל במציאות המצב בעצם קצת שונה.

ציטוט.

לפני שנים היקף התופעה האיומה התגלה במקרה ובלי כוונה, ומייד החלה מערכה ארוכה לפתרון דחוף של הבעייה. היו כמה פניות למשטרה, ששוב ושוב התעלמה וסגרה, הועברו המון מכתבים לעורך דין גלברט במשרד מבקר המדינה, נערכה פגישה עם חבר כנסת ברושי בועדה לענייני ביקורת המדינה, ולבסוף גם היו שלוש פניות נואשות בכתב לשלי, יושבת ראש הועדה.

למרבה הפליאה והתדהמה, כל הגורמים הרשמיים שקיבלו את הדיווחים המודאגים אולי האזינו לסיפורים המזעזעים, אבל כנראה סברו שהם משעממים, מפוקפקים ולא ממש מעניינים.

אחרי שכל הגורמים התעלמו, ליגלגו, דחו או סיפרו שהם לכאורה העבירו לטיפול ומאז לא בדקו, העוזר של יושבת ראש הועדה לענייני ביקורת המדינה, זו לוחמת הצדק הידועה שלא ממש ניקתה בקפידה את אורוות השחיתות במסגרת תפקידה, בסוף לא התעצל וכתב מכתב יפה שכלל מילים וחתימה.

במכתב, שכמובן נשמר ומוסגר, פחות או יותר מוסבר שבחיים לא תמיד מצליחים בכל דבר, גם כשמאוד רוצים או מתרגשים, נטען שהבעייה המדווחת בהתמדה לכאורה נבדקה ונמצאה לגמרי תקינה, טהורה, צחה וזכה, ושאולי שעדיף לא להציק לאנשים עסוקים ללא סיבה טובה או סתם להטרידם עם סיפורי אגדה.

מה אפשר לומר? נראה שבחיים באמת לא מצליחים בכל דבר.

מאז ההסבר הרשמי שטען שלכאורה הייתה בדיקה של הסיפור הנורא לא הרבה קרה. אומנם, שר הבריאות הסתבך במתן סיוע לא כשר לסוטה משונה שלכאורה פגעה בהרבה ילדות בכיתתה, ותחקיר אמין ומבוסס של דרוקר גילה שמשרד הבריאות עשה מאמצים להקל ולסייע לעברייני מין מסוכנים שנמצאים במתקני כליאה רק בגלל שהם חובשי כיפה, אבל לקטינים ולקטינות כל זה לא ממש הביא ישועה.

ההנהגה העבריינית של הקהילה שמתחזה לכשרה ידעה על הבעייה המזיקה מאז תקופה ארוכה ולא דיווחה או פעלה. הדבר נעשה שנה אחר שנה, וכשהנושא עלה מנהיגי העידה התחמקו, הצטדקו, היפנו לרבנים וסירבו לדווח לשוטרים, זה קרה אפילו שהם נשבעו לשמור אמונים, ועל אף העובדה שבתורה כתוב במפורש שאין לבצע כאלה מעשים נוראיים.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, נראה שיש בארץ הקודש בעייה חמורה, אבל למרבה הצער לא מטפלים בה גם כשמושמעת תחינה או זעקה, כנראה מחמת הבושה או הפוליטיקה.

עצוב לחשוב על הקטינות והקטינים שעד היום סובלות וסובלים, ומאוד מתסכל להבין שהנזקים הנוראיים עדיין נמשכים על אף כל המאמצים לעשות שינויים ולמנוע את הנזקים. אז מה עושים?

קישור למאמר בשם- בעייה שלא באה על פתרונה. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- יו”ר הועדה לענייני ביקורת המדינה התעלמה מבעיה? קישור למאמר בקפה דמקר שלמרבה הצער נסגר- מי מרחם על קטינים חרדים? קישור למאמר בשם- טוב שכבר לא סוקלים סוטים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר