קצינים אחראיים ונאשם בפלילים

אנשים אחראיים במחנה הממלכתי חושבים על טובת המצב הלאומי, שהוזנח והופקר על ידי פושע סידרתי. למעשה, זו הסיבה היחידה שהם התנדבו לעזור באופן זמני לנוכל העברייני בזמן משבר ביטחוני

למרבה הצער, הנאשם הפלילי בעיקר טרוד במאמץ לחמוק מהדחה, הרשעה וישיבה מביכה במתקן כליאה ציבורי. החזון הציוני לביטחון, שיוויון והסדר אזורי אולי נמצאים אצלו ברשימה, אבל רק במקום שלישי או רביעי.

במילים אחרות, להבדיל מקצינים אחראיים, הכזבן הנכלולי אומנם נשבע אמונים למדינת היהודים, אבל הוא פועל בעבור צרכים אישיים ופוליטיים, וזה גורם לנו נזקים וסיכונים גדולים.

ציטוט:

אם יגיע הרגע שנדע בוודאות שנתניהו דחה עסקת חטופים בגלל שיקולים פוליטיים של שמירת הממשלה הצרה שלו ובכל מחיר – לא נישאר עוד שנייה אחת”, מבטיחים במחנה הממלכתי. אנחנו עדיין לא שם, אבל אל הצומת הזה מדינה שלמה מתקרבת במהירות שיא.

עד כאן ציטוט.

אולי כדאי שראש הכנופייה יתנהל מאוד בזהירות אם הוא רוצה לשדר אחדות. גם בבריטניה הגדולה פעם החליפו בזמן לוחמה ראש ממשלה רופס שלא עשה את העבודה, וצ’רציל בא.

כדי לוודא שלמלחמה שנכפתה עלינו יש הצלחה צריך להחליף את ההנהגה שחטאה, התעלמה, הפקירה וכשלה. סך הכל, מי שמימן את הטרוריסטים הרצחניים והתעלם מכל המזהירים אותו מסיכונים הדגים במעשיו מחדלים נוראיים, והם עדיין גובים מחירים כואבים.

אפשר אולי לסכם את ההבדלים בין אנשים הגונים לפושעים סידרתיים בכמה מילים: צד אחד רוצה במיטוט החטופים ולראות את החמאס מובס, והשני סבור שקדושת החיים ופידיון שבויים קודמים לנטרול איומים, דבר שבאמת צריך לעשות ויקח שנים.

כנראה שההבדלים הם ביחס לקדושת החיים. הפושע מוכן לקחת סיכונים ולהקריב בנים של אחרים כדי להציג עצמו כמצביא גיבור שהוביל לניצחונות מפוארים, אפילו שהוא אשם באסונות הנוראים, והקצינים מאמינים שקדושת החיים קודמת לתעלולים פוליטיים אנוכיים, ורק אז צריך לשוב למאבק הנחוש בזדים ורשעים מסוכנים.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- בלי פידיון שבויים לא מנצחים. קישור למאמר בשם- מלחמה תדחה הרשעה? קישור למאמר בשם- קדושת החיים ונאשם בפלילים. קישור למאמר בשם- מלחמה לא תביא רגיעה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.