ציוני אחראי שאינו קיצוני
נחמד מאוד לראות שהמדינה העברית מתאוששת מניזקה של הכנופיה העבריינית עם האישומים הפליליים, ואט אט אנו שבים לפסים. כבר אין סגרים, אין טילים שרובם מיורטים, אין ברחובות לינצ’ים ופוגרומים, שוטרים אלימים כבר לא תוקפים מפגינות ומפגינים בהוראת פושעים סדרתיים, ואת האומה עכשיו מנהלים אנשים שאינם עבריינים, נוכלים וחשודים.
כידוע ליודעות וליודעים, הציונות חותרת לביטחון, שוויון ושלום עם השכנים. למרבה הצער, הסרבנים, הקיצונים, הלאומנים הגזעניים, והמוסתים לשנאת זולתים שואפים לעולל לאחרים מה שלנו היה לא נעים, ולהנציח מלחמה לעולמים במקום לחתור להסדרים שיצילו חיים.
במילים אחרות, אין קשר בין משנתם הפסולה של המורדות והמורדים לבין חזון הנביאים ולמפורט במגילה שכתבו המייסדים שהקימו מדינה דמוקרטית ועצמאית ליהודים
מי ששומר על ביטחון ציון בקור רוח, במיקצועיות נחושה, באחריות ובמסירות כבר תקופה מאוד ארוכה כנראה מבין הייטב את חשיבות השלום, שהוא חלק מחזון האומה.
ביד אחת בני פועל לקדם הבנה ורגיעה עם הרשות השכנה, ובשנייה הוא אוחז בחרב חדה, וכשאין ברירה הוא מנטרל מטרות בפיצוצים מרהיבים שמרעידים את כל הסביבה. במילים אחרות, שר הביטחון שומר על ציון בלילה וביום, אבל באותו זמן הוא מאמין שהפיתרון היעיל לבעייה במזרח התיכון היא שלום.
ציטוט:
בני גנץ ג’נטלמן מספיק כדי להדגיש שהפגישות עם אבו מאזן הן “באישורו” של בנט. בדיבור צפוף עם האגו שלו, בני גנץ מבין ששווה לו להתכופף במשחקי הכבוד האלה, כי הוא מרוויח משהו אחר, חשוב ומלטף אגו לא פחות – את הייחוד שלו בבחירות הבאות.
בפוליטיקה, ממש כמו בעסקים, כשאתה בא להציע את מרכולתך לבוחר הישראלי, אתה חייב שיהיה לך USP, יוניק סלינג פרופוזישן. משהו שיש לך ואין לאחרים. משהו שהופך את הסחורה שלך לכזאת ששווה לקנות.
זה בדיוק מה שגנץ מקבל מהפגישות שלו עם אבו מאזן. מיתוג ייחודי שמבדל אותו מכל שאר השחקנים שפונים לאלקטורט הפוטנציאלי שלו. בעוד לפיד, מיכאלי וכל השאר זנחו את הזירה הישראלית-פלסטינית, ומתחפרים כל אחד מהם בענייני משרדו, בני גנץ כבר מכין את היום שאחרי, את הבידול. הוא כבר הצהיר לא מזמן בריאיון שהעניק שהוא “ממשיך דרכו של רבין”.
הפגישות שלו עם אבו מאזן הן הטקטיקה של האסטרטגיה הפוליטית הזאת. זאת שנועדה להחזיר אותו למגרש של הגדולים ולהתמודד על תפקיד ראש הממשלה, אבל הפעם בזכות עצמו ובלי התואר המפוקפק והשביר “החליפי”. למתג אותו לא רק כ”מר בטחון”, אלא גם כ”מר שלום”. זה שאם יהיה ראש ממשלה, יצליח לעשות את כל מה שרבים אחרים נכשלו בו – ולסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
על הדרך הוא גם מרוויח שקט תעשייתי בגזרת הרשות הפלסטינית, מה שמאפשר למערכת שהוא עומד בראשה להתפנות למשימות חשובות ודחופות יותר.
עד כאן ציטוט.
נראה שעכשיו כבר יש קצת יותר הבנה לגבי יכולתו וטיבו של בני, שעד לא מזמן נחשב לטירון פוליטי או מרגל איראני. אין צורך לחשוש או לדאוג יותר מידי לגבי העתיד הלאומי, שכן כבר נפטרנו מהנאשם הפלילי וזה היה היעד העיקרי.
בשלב הבא יתוקנו נזקים, יענשו החוטאים, יהיו גלים שעולים ויורדים, גם ויבואו עוד סבבים עם מועמדות ומועמדים. בעתיד הדמוקרטי יגיע יום בו שוב נקרא לאזרחיות ולאזרחים, וננסה לברר על מי הן והם יותר סומכות וסומכים שיגשים או תגשים את חזון מדינת היהודים.
בינתיים, חשוב לסיים את ההליכים המשפטיים של הנאשמים, להמשיך לחסל משלוחי נשק מסוכנים ולוודא שיש פיתרון בנושא הסיכונים האיראנים. אחרי שנסיים את הטיפול ביעדים השוליים הללו נוכל לעסוק ברווחתם, בריאותם ושלומם של הישראליות והישראלים, ובעוד שנים שוב נקיים הליכים דמוקרטיים שלפעמים מביאים שינויים.
טוב שהעם יצפה במנהיגיו ומנהיגותיו עושים ועושות כמיטב יכולתם ויכולתן כדי לשפר את המצב כאן. בתום תקופת כהונתה של הממשלה המדינה תביט במבחן התוצאה, ותשאל את עצמה מי ראוי או ראויה לקבל את אמונה. ככה זה בדמוקרטיה.
אפשר לאחל הרבה הצלחה לכל מי שעומלת ועומל בעבור המדינה וטובתה. בשלב זה, כבר נפטרנו מהכנופייה וניזקה, אבל עדיין יש הרבה משימות לאומיות חשובות לפני שנגיע לעוד סבב בחירות מלא צהלה ושמחה.
קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- הללויה! התקווה עוד לא אבדה. קישור למאמר בשם- הכנופיה הודחה והציונות שבה לנתיבה. קישור למאמר בשם- נראה שהמדינה שבה לחזונה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
One thought on “ציוני אחראי שאינו קיצוני”