צוללות זניחות והאשמות משעממות

בדמוקרטיה שולטים חוקים שוויוניים וגם המצביעות והמצביעים, אבל לא מלכים חסרי מעצורים, מורשעות עם ליקויים או רודנים כוחניים.

אחרי קבלת אימון הציבור הנבחרים והניבחרות נשבעות ונשבעים לשרת את המדינה נאמנה, ולכבד את החוקים.

משרתי ומשרתות ציבור שחלילה לא מכבדות ומכבדים את הנהלים לצרכים אישיים ואנוכיים בעצם חוטאות וחוטאים לשבועה החגיגית שניתנה בפני כל התושבות והתושבים.

במילים אחרות, ניבחרי ציבור שמשקרים, מכזבים, מרמים, גונבים, בוגדים ואז גורסים בבהילות את המסמכים בדרך כלל מסתבכים, מודחים ומורשעים.

הבעייה היחידה היא שאם לא מבררים ובודקים את כל הפשעים קצת קשה להגיש אישומים כנגד האחראים. מדוע עדיין מתמהמהים ולא חוקרים כשלים לאומיים מאוד מסוכנים? למה מחכים?

קישור לדיווח של אור-לי בר-לב בפייסבוק. קישור למאמר בשם-גניבה בלי כוונה ועוון נטול קלון. קישור למאמר בשם- הריגה ללא כוונת תחילה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר