פרשת ריגול וסחיטה או תיאוריה?

לפני שנים נאמר למזכ”ל שלום עכשיו לשעבר בדאגה קלה שנראה כאילו כל שומרי הסף במדינה ניסחטים, שהרי הם והן מגלות ומגלים צייתנות כנועה בפני נאשם בפלילים.

לפי התגובה המנומסת, הזהירה והמאופקת שבאה יתכן שההערה גרמה לשומע להירהורים חשדניים לגבי הדימיון הפורה מידי שיש לאנשים שנשמעים קצת הזויים.

נו, טוב. ככה זה בחיים. אפשר לנסות לשכנע אנשים בנימוקים והסברים, אבל אי אפשר להכריח אותם להאמין במה שנשמע להם כדברים שאינם נכונים.

צריך לקבל את עובדת היותנו מוגבלים בלי לחוש מתוסכלים או עגומים. הכל לטובה וגם ברצונו של השוכן במרומים, וחשוב להיות קצת סבלניים. אומנם אנחנו יכולים לנסות ולעשות מאמצים, אבל איננו תמיד גם קובעים את תוצאות הדברים.

ציטוט:

פרשת NSO – המפכ”ל לשעבר דנינו בשיחה עם N12: “פריצה לטלפונים בלי צו שופט? לא תקין ולא ראוי”
על פי תחקיר כלכליסט המשטרה רכשה בתקופת כהונתו של יוחנן דנינו כמפכ”ל את תוכנת הריגול של חברת NSO ובה השתמשו לכאורה למעקב אחר אזרחים • “כלל לא רלוונטי עם אילו חברות התקשרו – רלוונטי האופן של השימוש בכלי”, ציין דנינו.

לדבריו, הוא לא היה מאשר בשום אופן שימוש ב”כלי” נגד מפגינים מחשש שהדבר יפגע בדמוקרטיה • “צריך להפעיל שיקול דעת – שמירה על הפרטיות הוא ערך חשוב”

ציטוט:

החברה מימנה את הריגול נגד גנץ – הבעלים פועל ממשרד עורך דינו של נתניהו.

רפאל וייצמן, איש המחשבים שהיה אחראי לתשלום על מבצע הריגול נגד בני גנץ פועל ממשרדו של עמית חדד, עורך דינו של נתניהו – כך דווח הערב בערוץ 13.

עד כאן ציטוט.

היום כולם וכולן כבר יודעות ויודעים שהנאשם בפלילים לכאורה ריגל אחר כל הגורמים שנראו לו מסוכנים. מסיבה זו, יש חשש אמיתי וממשי שהוא גילה ואז איים לחשוף פרטים מביכים או מזיקים ברבים, והסחיטה גרמה לכל שומרי ושומרות הסף במדינה להיות צייתניות וצייתניים.

אפשר להבין את הפיקפוקים של אנשים ישרים והגונים כשהם שומעים תיאוריות מופלאות ומשונות מזוטרים דעתניים אבל די אלמוניים אודות מעלליהם המזעזעים של נוכלים. זה באמת קשה להאמין שעבריינים סדרתיים מתנהגים כמו פושעים.

מצד שני, אפילו שדי ברור מדוע קיימים חשדות לגבי סיפורים מאוד תמוהים שנשמעים קצת לגמרי מופרכים, לפעמים הם מתגלים כנכונים.

בעזרת השם והדיווחים בעיתונים, כל מי ששמע את התיאוריה ההזויה לגבי האפשרות הנוראה שסחיטה גורמת לכנופייה לעשות ככל העולה על רוחה וחשב שהיא המצאה, אגדה או סימן לאיזה שריטה קלה אולי מבין עכשיו שהיה יסוד להשערה התמוהה. למעשה, נראה שכך בדיוק היה.

במיתולוגיה היוונית מסופר על קסנדרה האומללה שלכאורה קוללה וסבלה. היא זכתה לראות ולדעת מה בא, אבל לא האמינו לה. ברומא העתיקה קאטו הזקן היה מסיים כל נאום באמירה שיש להחריב את קרתגו, אבל דעתו לא התקבלה וכתוצאה מכך האימפריה קרסה.

למעשה, ההיסטוריה מלאה בסיפורים די דומים. פעם הגישו לנשיא ארה”ב דו”ח מודיעין בהול שכותרתו- בין לאדן נחוש לפגוע באמריקה, אבל בוש בחר להתעלם מהדברים ובאו למדינה אסונות מזעזעים.

ליאיר נאמר, מייד לאחר שעשה במהלך חייו מעבר, שאי אפשר לסמוך על כזבן סדרתי שכבר הוכיח את נכלוליותו בעבר. יתכן שהוא לא היה משוכנע בנכונות הדבר, חבר לעבריין, ואז נזרק ללא סיבה מהיום למחר. מותר להניח שיאיר הנבון למד את הלקח המר, ומאז הוא נזהר.

כאמור, בהחלט אפשר להבין את הפיקפוקים שאנשים טובים, הגונים ומנוסים חשים כאשר משמיעים להם דברים משונים, תמוהים, מזעזעים או כאלה שאינם לגמרי מובנים. מצד שני, זה עדיין לא אומר שהם לא נכונים.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בדמרקר. קישור למאמר בשם- מרגלים איראנים ועבריינים מקומיים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.