פסילה פסולה, שגויה ותמוהה
כשפוסלים מישהו מטעמים פוליטיים שכלל לא קשורים לכישורים מקצועיים לא תמיד מתאמצים גם להמציא תירוצים אמינים, שכן הרעיון הוא לתקוע מקלות בגלגלים.
כמובן שמותר לדחות אנשים טובים, מוכשרים ובעלי השגים לאומיים משמעותיים בטיעונים ריקים, אבל אז כולם וכולן רואות ורואים שהשיקולים לא ממש קשורים לפסיקת הפוסקים, ושהתירוצים שגויים, תמוהים וגם לא ממש נכונים.
ציטוט:
ועדת גלאור לאישור מינויי בכירים בשירות הציבורי פסלה היום (שלישי) את מינויו של שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ לתפקיד יו”ר התעשייה האווירית. המינוי נפסל בשל הזיקה הפוליטית של פרץ לשר הביטחון בני גנץ שבחר בו לתפקיד ובשל העובדה כי לפרץ אין ניסיון עסקי וניהולי הדרוש לניהול חברה ממשלתית שמעסיקה 15 אלף איש ורושמת מכירות שנתיות בסך 4 מיליארד דולר.
עד כאן ציטוט מעורר השתוממות.
שר הביטחון לשעבר היה אחראי לחייהם של מאות אלפי חיילים ולבטיחותם של מיליוני אזרחים. למעשה, דומה שאין בישראל עוד תפקיד כל כך אחראי שכולל תקציבים כה כבירים. מי שניהל את מערכת הביטחון העצומה והסבוכה כולה לכאורה חסר כישורים, ניסיון וידע לנהל תעשייה ביטחונית חשובה?
למה התירוץ לדחייה המוזרה נשמע כמו בדיחה גרועה עם ריח עז של פוליטיקה? מישהו חושב שעמיר לא תרם תרומה עצומה למדינה והראה יכולת ניהול מרשימה? הרי הוא הצליח לשמור עליה ולנהל מלחמה שמאז קיומה הגיזרה שבה נערכה עדיין שקטה?
מי שפסל את מועמדות שר הביטחון לשעבר לכאורה בגלל ששר הביטחון הנוכחי סומך עליו בעצמו הוציא את הפוליטיקה משיקוליו? מי שניהל את כל מערכת הביטחון הוא כביכול אדם חסר ניסיון? כאמור, הסיפור המוזר מעורר תימהון.
קישור למאמר בידיעות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
