פלגנות, אחדות ויהדות
אם לאומנים סרבניים מסבירים לחבר כנסת קיצוני ששונא אחרים שדבריו הפלגניים שגויים ומסוכנים כנראה שהם יודעים על מה הם מדברים.
אומנם, שרת הפנים לא עוטה שביסים, לא מגדלת שמונה ילדות וילדים על תזונה של מזונות כשרים או יושבת הרבה למלמל פסוקים עתיקים בעזרת נשים, אבל זכותה לומר שהלבנת פנים ברבים ופלגנות מלאת שנאה היא מתכון בטוח לחורבן מדינת היהודים, ממש כמו שכבר קרה כמה פעמים.
ציטוט:
ראש הממשלה תקף את יו”ר הציונות הדתית והבהיר: “נורא יפה לדבר שכולנו אוהבים אבל לא נשב איתם, אוהבים אבל הוא לא ייכנס לבית הכנסת שלי” • גם השרה שקד לא נותרה חייבת: “בצלאל כנראה שכח את דברי חז”ל על כך שכל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים”.
שקד תוקפת- סמוטריץ’ לא יגרום לי לוותר על בית כנסת.
עד כאן ציטוט.
מה אפשר לומר? זה קצת מוזר לשמוע שנציגים ונציגות שבעבר האמינו בטעות שגזענות, כוחנות ואטימות הם דרכה של היהדות היום מגנים בנחישות תופעות של פלגנות, מרדנות ולוחמנות.
צריך מאוד להעריך את האמירות הנבונות להודות לבורא עולמות, שכן הדבר מעיד על בגרות, אחריות, מוסריות וממלכתיות.
למרבה הצער, בכל דור ודור קמים עלינו זדים, צוררים ומזיקים. לפעמים הם באים מבחוץ ולעיתים העשבים השוטים צומחים מבפנים.
חשוב להיות עירניים ולשמור על החוקים המרכזיים מתורת היהודים אחרת יש סכנה שנהפוך לעמלקים רשעים שלא אוהבים ומכבדים אחרים, כמומלץ אצלנו במפורש בכתובים הקדושים.
כתוב אצלנו- ובער את הרע מקירבך, ואולי הכוונה היא לאלה שלא מכבדים את התורה, את דרכה ועיקרה.
קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- ציונים מועילים ומסיתים מזיקים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
2 thoughts on “פלגנות, אחדות ויהדות”