פוזה ציבורית והכשרה מקצועית
פעם היה לי חשוב ללמוד איך עוזרים לאחרים, במיוחד לסובלות האומללות ולסובלים המיוסרים.
לצורך העיניין נרשמתי ללימודים, למדתי די קשה וגם התנסיתי בכל מיני מצבים אנושיים מאוד מעניינים. בתום המסע המפרך שארך כמה שנים צברתי ארבעה תארים אקדמיים מרשימים שהודפסו על ניירות מכובדים.
מה אפשר לומר? לזיכרוני פעם חשתי גאווה עקב ההשגים הלימודיים המייגעים והקשים, ואפילו תליתי את הנייר האחרון במסגרת על הקיר וזאת כדי לעשות רושם טוב על עצמי, ופוזה מקצועית בפני המבקרות והמבקרים.
בגלל שבזמנו כבר קצת נמאס לי להיות מתלמד סקרני ויגע במשך המון שנים וידאתי בתום ההכשרה המעשית שהייתה חלק מהלימודים שכבר נאספו כל הנתונים למחקר, שנכתב, הוגש, אושר בוועדה ועבר.
במילים אחרות, מייד בתום הלימודים, בסיום החובה לעבוד לפחות שנה מלאה בפיקוח מומחים ואחרי מעבר בחינה שחצי מהניגשים אליה נכשלים בפעם הראשונה קיבלתי אישור רשמי לאבחן ולטפל בסובלות ובסובלים.
היום כלל לא חשוב לי מהתעודות המרשימות ששמורות במגירה, או מכך שסביר מאוד שאינני זוכר כל פרט משפע המידע שפעם צברתי ברוב עמל ויגע. למעשה, אני בטוח שהדוקטור גוגל יודע הרבה יותר מימני, וזה בכלל לא מפריע לי.
יתכן שמשהו לא בסדר באגו שלי, אבל העובדה שאינני יודע הכל כלל לא מטרידה את מנוחתי. למעשה, מזמן אני מתאמץ להסתיר את הכשרתי ומקצועי, כי שמתי לב שהתגובות מהקהל אינן תמיד לטובתי.
פעם דויד ברוזה בא לבקר חברים משותפים, ונקראתי לומר שלום ולהציג את עצמי. דויד הוא בחור חביב ונימוסי, לא רק אומן יצירתי ונגן גיטרה אגדי. הוא אחז בחביבות בידי והתעניין לדעת מה מעסיק אותי.
כשסיפרתי לו שאני שאני לומד לדוקטורט הוא הינהן, הרחיב את חיוכו והמשיך לאחוז בידי. אחר כך הוא שאל מה אני לומד, וכשעניתי ביושר הוא עזב את היד, וניגש לדבר עם אורח אחר שעמד בצד השני.
קצת הופתעתי מהמעבר החד, אבל לאחר הירהור הבנתי שלפעמים אנשים סבורים שאני לא רק מדבר אלא אולי גם מנתח באותו זמן חלומות אישיים משונים או חלילה מפשפש לילדי הגן בתחתונים בלי רשות בזמן מפגשים חברתיים.
מאז האירוע, שהיה קצת מפתיע ואפילו די משעשע, למדתי לא לספר לאנשים בגאווה שמחה מה אני עושה בחיים.
בשנים האחרונות הסיפור שמושמע לציבור הוא שאני כותב מאמרים דמוקרטים וציוניים, ושפעם הייתי עובד סוציאלי במחלקה עירונית שמופקד על הטיפול בכל העיוורים והנכים.
סך הכל, אין צורך להבהיל אנשים עם כל מיני תארים, והמנוי שלי לאגו נותק כבר לפני הרבה מאוד שנים.
הסיבה לפרסום התמונה היא בעיקר להראות שהסיפור לעיל אינו אגדה. סך הכל, אני עצמי זוכר ויודע כמה קשה פעם עבדתי בעבור פיסת נייר קטנה שמוסגרה.
מה שאולי לא ברור בתעודה זה שבית הספר מראה את המקצוע בו הייתה ההכרה, אבל התואר שרשום שם הוא כביכול בפילוסופיה, ויש לדבר המשונה הזה איזה סיבה לטינית אקדמית שבעבורי עדיין אינה לגמרי ברורה. מה לעשות. ככה נכתבות התעודות במוסד הזה באמריקה, אבל התעודה הנוספת עם הרישיון מראה את המקצוע כך שאין בעייה.
הודעה חשובה למטופלות ולמטופלים:
לא כל העוסקות והעוסקים במקצוע הורשעו בפלילים, ויש בארץ גם פסיכולוגיות פסיכולוגים שלא מסוכבות ומסובכים בחשדות חמורים.
ציטוט:
מחקר של אחרים ומימון חריג: כך השיגה שרה נתניהו תואר שני בפסיכולוגיה.
האוניברסיטה העברית מימנה לה עורך אקדמי, והיא הסתמכה על נתונים שאספה חוקרת אחרת • רק 14 שנה אחרי קבלת התואר השלימה נתניהו את ההתמחות והחלה לעבוד בעיריית ירושלים, שכעת מסרבת לחשוף את היקף משרתה.
עד כאן ציטוט.
לצערי, אף אחד לא מימן לי עורך אקדמי או עשה את המחקר בעבורי, והגנתי על המימצאים של עבודת הדוקטורט בהצלחה מייד כשסיימתי. מאוד רציתי כבר לעבוד כמומחה באופן עצמאי כדי שיעלה בידי להקים בית בעבור רעייתי החביבה ואוכל לפרנס את הילדים שעוד לא היו לי.
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- המורשעת הלקויה הגישה תביעת דיבה? קישור למאמר בשם- מורשעת לקויה והטלפון שלה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
