עם חופשי ונאשם פלילי

הסוגיה שלפנינו חשובה לפחות כמו נצחון מלהיב של נבחרת כדורגל זרה שמבקיעה, והיא גם קשורה לגורל הדמוקרטיה והמשך קיומה.

ציטוט:

כאמור, הנתונים עוד נאספים, ולכן המחויבות שלנו ביחס אליהם זהירה. יש סיכוי שעוד ישתנו במידת מה בחשבון הסופי. אבל מכיוון שהפער גדול, כבר אפשר להניח במידה רבה של ודאות שזה המצב: מתנגדי פסקת ההתגברות הרבה יותר נוקשים בעמדתם מתומכי פסקת ההתגברות. או במלים מדודות יותר, המבטאות במדויק את מה שאנחנו שואלים עליו: תומכי פסקת ההתגברות רוצים אותה, אבל מוכנים להתפשר עליה, לפחות במידת מה. לא בהכרח לוותר – אבל להתפשר.

בצד השני, זה של מתנגדי פסקת ההתגברות, הנכונות לפשרה נמוכה הרבה יותר. הם לא רוצים אותה וזהו. סייג שחשוב להוסיף: אלה עמדות ציבור התומכים וציבור המתנגדים. זה שהציבור מוכן או לא מוכן לפשרה לא בהכרח מחייב את מנהיגי הציבור, שכרגע נראים עקשנים למדי בשני הצדדים.

עד כאן ציטוט.

את הניצחון בבחירות השיגו אלה שהיו יותר נחושים, סוערים ולוחמניים. כל הכבוד לקיצונים, למורדים, לפושעים, לעבריינים ולסרבנים הגזעניים.

אם נחישות היא המפתח להצלחה כנראה שכבר עתה ניתן קצת להרגע. סך הכל, לפי הנתונים, המתנגדות והמתנגדים לביטול חוקים ורמיסת מוסדות דמוקרטיים הרבה יותר נחושים מהמאמינים לנאשמים בפלילים.
המערכה הבאה לא תהייה למען מעטפה אלא להושעת המדינה מפושעים הקמים עליה לכלותה רק כדי לברוח מהרשעה וישיבה בתא.

אם בג”צ חלילה לא יעצור את הכנופייה המסוכנת והמזיקה, הפרהסיה כנראה תגן על הדמוקרטיה בעזרת דיגלי המדינה, שיצוצו ויתנפנפו בכל פינה, עד להצלחה.

להסתה מתמידה, יזומה ופסולה לשנאה והאשמות בבגידה הייתה הצלחה מפתיעה ונוראה, אבל למילים- “להיות עם חופשי” כנראה גם יש השפעה.

רק מדינה דמוקרטית יכולה להיות יהודית, דתית, חילונית, שמרנית, שוויונית וחופשית.

קישור למאמר בכאן. קישור למאמר בשם- סכנה לחזון האומה ושלומה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.