עם הנצח לא מפחד מדרך ישרה

כידוע לכולן ולכולן, אתמול תם עידן. כבוד הנאשם הנכלולי, זה העבריין, הזגזגן, הלהטוטן, ההססן, הסרבן, החמדן, הנהנתן והכזבן הודח מכיסאו הרם, שלא לומר קיבל בעיטה קלה בישבן, וחגיגות צוהלות פרצו ברחובות מעצמן. מי יודע? אולי העם שמח וחגג כי חש שכבר הגיע הזמן למשהו יותר נקי ורענן?

כנראה שאת ההסתה הזדונית והמתמידה לשינאה, לאיבה ולטינה החליפה תקווה בעזרת הלוחמות והלוחמים להושעת הדמוקרטיה. אומנם נדרשה קצת נחישות, עיקביות והתמדה, אבל מאבק אזרחי ודמוקרטי שאינו אלים הצליח לנצח את הכנופיה המזיקה, האטומה והאלימה, זו שהסיתה את הציונות מנתיבה וגרמה נזק רב מאוד למדינה.

רצח ראש הממשלה היה רק ההתחלה, שכן אחרי הרבה שנים בהן השילטון הפיץ כזבים ושקרים, היום שינאה והסתה ניראים דבר של שיגרה, וזה רע. למעשה, עד לא מזמן מי שרוצה שלום נחשב בוגד שכביכול מהווה סכנה לתושבות ולתושבים, ומי שחלילה סבר שיש לכבד את הזולת כמומלץ בכתובים הואשם באהבת אוייבים ושינאת יהודים. מה קרה לחזון המייסדים הציוניים ולעיקרי התורה שמשה הביא לנו מההרים? הכל הוקרב לצרכים פוליטיים אנוכיים, מפלגים ומסוכנים? וכל זאת בעבור ישיבה זמנית בכיסאות מוזהבים?

פעם הושמעה לציבור המזועזע הקלטה מעוררת תדהמה, שבה המורשעת הלקויה והמשכילה נשמעת צורחת במלוא גרונה וטוענת בהתרגשות גדולה שבלי כבוד החשוד בבגידה בעבור עמלה שמנה שמצפה להרשעה המדינה לכאורה תשרף, ויישחטו תושביה.

למרבה הפלא, הרווחה וההקלה, אפילו ששמש העמים אתמול קצת שקע, זוהרו הועם והוא הורד בנימוס אחר כבוד מהבמה, הבוקר השמש שוב זרחה. רוח חמימה נשבה, העולם נראה רגוע, מואר ונפלא, והשמיים לא נפלו מהרקיע. לפיכך, יתכן שהאומה שכבר מספיק סבלה איכשהו תצליח להמשיך בדרכה גם בלי הכנופיה העבריינית עם שלל כיתבי האשמה.

מה אפשר לומר על דבריה הלוהטים של המורשעת החביבה? יתכן שהיא נהמה או זעקה מהגיגי ליבה, שכן פרט לעובדה שבעלה המסובך בהליכים משפטיים הודח בבושה, היקום פחות או יותר נותר כשהיה. למעשה, דומה שהמדינה, יושביה ואפילו הטבע חשים הקלה, ונהנים מאור החמה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר