עם הבחירה יבחר גישה

כידוע ליודעות וליודעים החזון לציון הוא לביטחון, עצמאות, שלום ושוויון.

למרבה הצער, לא כל המועמדים במועדון של השואפים לשילטון היום הם ממש ציוניים, דמקרטיים או מאמינים בחזונם של המייסדים לבקשת הסדר עם השכנים.

למעשה, בין השאפתנים הפוליטיים אפשר לראות סרבנים לוחמניים, דתיים שאינם ציונים או דמוקרטים, גזענים מסוכנים ואלימים, עבריינים נכלוליים שמסובכים עד צוואר בהליכים פליליים או חוטאים סידרתיים שכבר הורשעו וישבו מאחורי סורגים כאסירים.

במבחן התוצאה, בחירה במועמדים שמתנגדים לחזון האומה ומסיתים לשנאה לא ממש הביא תוצאה טובה.
קיצבת הקשישים הדלה לא הועלתה, סגרים חנקו את המדינה שהוכנסה להיסטריה וסבבי בחירות מיותרים ויקרים פגעו ביציבותה.

בנוסף, מעזה ירו עלינו ללא הפסקה והנוכל המצפה להרשעה אישר להעביר לטרוריסטים מזומנים במזוודה, אפילו שבשדות השתוללה בעירה והמון ילדים חוו חרדה.

נו? אז המסקנה? זה טוב לנו לסטות מחזון האומה ומדרכה? אחריות לא עדיפה על הפקרות? שלום לא טוב יותר ממלחמה מתמידה? במה נבחר? בסרבנות, שחיתות, גזענות ועבריינות או בהגשמת מצעה הדמוקרטי של האומה שכבר מספיק סבלה?

למטה כמה נקודות למחשבה,ואולי הן קצת סייעו לקבלת החלטה:

שלום אינו רעיון שמאלני או בוגדני אלא החזון היהודי והלאומי.

מה עדיף? להנציח סיכסוכים כואבים או למצוא פתרונות יעילים?

בגלל קיצונים ושנאת אחים חרבו לנו שני בתים. הופקו לקחים?

ציוונת דתית זה כמו גזענות שוויונית? שנאה היא עיקרה של תורה? לוחמה היא חזון האומה?

לכבוד השנה החדשה נאחל לדמוקרטיה שתגשים את חזונה לביטחון, שוויון והסדרה רגועה בשכונה.

קישור למאמר בשם- הסדרה, פוליטיקה ופוזה. קישור למאמר בשם- חזון הנביאים וקיצונים הרסניים. קישור למאמר בשם- סכנה לדמוקרטיה. קישור למאמר בשם- מי הביא גזען שקרן ומסוכן למשכן? 

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.