עידכונים קלים לכללים הידועים

אם חלילה היה צורך לחשוב על הקמת דת חדשה, אולי בגלל ששלוש הדתות המונותאיסטיות נכשלו בהקניית המצוות העיקריות ועדיין יש צרות, אפשר להעלות כמה רעיונות.

קודם כל, חשוב שהכללים הרעננים שמסתמכים על הישנים יהיו פשוטים, קלים ומשמחים, ולא חלילה ארוכים, קשים ומסובכים. הציבור שכבר סבל מספיק יסורים קצת מתקשה להבין נאומים מסובכים ומסרים מפותלים. הססמאות צריכות להיות קליטות, קלות והגיוניות.

הנה דוגמה למה שהיה יכול להיות בסיס לא רע לדת חדשה, במידה ותבוא מסקנה שהקיימות לא ממש עושות את העבודה, שכן עדיין יש בעולם פשע, שנאה, חוסר התחשבות, חמדנות, אנוכיות, אלימות ורשע, שזו בעייה חמורה.

הכללים שלמטה יכולים להשמע פשוטים, אבל התורה כולה בעצם שם, רק עם פירושים קלים:

לסור מרע, לעשות טוב, לבקש שלום, לכבד את עצמך ואחרים.

לבטא את הרגשות הפנימיים ביושר, אבל מבלי להאשים גורמים חיצוניים.

לעשות כל מה שאפשר, וזה ימנע חרטה וצער.

בלי הסברים דברים לפעמים לא לגמרי מובנים.

הפסוק הראשון כולל את עיקרה של תורה, אבל מוסיף כבוד, אהבה, קבלה וסליחה גם לעצמך.

הפסוק השני ממליץ להודיע איזה רגשות קיימים בפנים, אבל חלילה בלי להאשים אחרות ואחרים במה שחשים, שכן התגובות קשורות למה שאנו חווים. אם מאשימים זולתים בדרך כלל פורצים עימותים. לעומת זאת, אם רק מספרים על רגשות נעלבים לפעמים שומעים אנשים מתנצלים, מבינים או מסבירים.

הפסוק האחרון אינו באמת מסובך, אפילו שאולי הוא נראה כך. כשעושים כל מה שניתן אין תחושה של החמצה או רגשות אשם. צריך לנסות, לא לוותר או סתם לקטר, ואם בסוף זה לא מצליח לפחות אין תחושה שהיה ניתן, כדאי או צריך לעשות יותר.

זהו. עכשיו רק צריך לחפש איזה סנה בוער וללכת לספר לכולם שהרב חסדו לכאורה קצת תיקן ושיפר.

מי יודע? אולי שלושת הכללים המשופצים יתקנו את מצב הדברים, וכולם יהיו נחמדות ונחמדים? זה יהייה מצויין, שכן לא יהיו עימותים אלא דיונים סובלניים, לא יהיו פושעים, רוצחים, שודדים, גנבים, מושחתים, ובמקום רגשות אשם או חרטה תבוא לנו תחושה מלאת גאווה שנעשה כל מאמץ להגיע למטרה, והשאר כבר כנראה בידי השכינה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר