סיכום עגום וכיתבי אישום

לא תמיד זה נעים, אבל בסוף תקופה לפעמים עושים סיכומים ומפיקים לקחים. אז מה היה לנו כאן כמה שנים?

נאשם בפלילים לכאורה סיכן את מדינת היהודים בעבור רווחים אישיים בלי שבמשרד הביטחון יודעים. חוץ מזה, הוא הסתבך בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

נישאו הרבה מאוד נאומים מרשימים ואפילו הוצגו לעולם איורים ילדותיים אבל לא חוסלו איומים לאומיים, שהפכו להרבה יותר מסוכנים.

כזבן נכלולי גרר את המדינה בלי תקציב משך שנים להמון סבבי בחירות יקרים ומיותרים, הטיל סגרים, קנסות גבוהים וביצע מעקבים רק כי היה לו קשה לקבל את הכרעת הבוחרות והבוחרים.

העבריין הסדרתי נשוי באושר ועושר למורשעת עם השמפניה והליקויים, הוא מסובך עד צוואר בהליכים משפטיים וכנראה יורשע על ידי שופטות ושופטים. במקום לבקש יפה סליחה הנאשם משמיץ את המוסדות הדמוקרטיים, שליחיו מאיימים לדרוס שופטים, והוא מכפיש את המדינה ברבים וטוען שכולם אשמים.

עד לאחרונה, רוב האומה סברה בטעות שמשפחת המלוכה היא מקור לגאווה, אבל בחודשים האחרונים היא כנראה התפקחה וחשה אכזבה, אולי בגלל ההדחה, החשד לבגידה ושלל כיתבי האשמה.

בשנה האזרחית הבאה תבוא תפנית, והיא מאוד תועיל למדינה שכבר מספיק סבלה. לפי כל הסימנים המדינה תשוב לחזונה, הציונות תנסה להגשים את מטרתה והדמוקטיה תנשום לרווחה.

מה אפשר לומר? טוב שהשילטון בציון הוחלף והסבל נגמר. עכשיו כבר אפשר לצפות לבואו של מחר.

קישור למאמר בשם- הללויה! התקווה עוד לא אבדה. קישור למאמר בשם- הכנופיה הודחה והציונות שבה לנתיבה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר