נקמה אינה המצווה הנכונה

פושע מלחמה בינלאומי, שהוא גם עבריין סדרתי ונאשם פלילי שאחראי לאסון לאומי, ממשיך לגרום לנזק נוראי. זה הגיוני? מועיל לחזון הציוני? למצבנו הביטחוני או למעמדנו המדיני?

העולם התרבותי מביט בנו ולמרבה הצער סבור שההרס המרושע שנגרם בעזה הוא לכאורה דרכו של העם העברי, זה הטוען להיות מוסרי, מובחר ואנושי.

יהייה קצת קשה להסביר לאומות שרוב הציבור הישראלי לא מאמין שיש לעולל לזולתך מה שלא נעים לך, ושעדיף לסור מרע, לעשות טוב ולבקש פשרה והסדרה. סך הכל, הרבה יותר קל להביט בתמונה.

ההיסטוריה היא שופט נפלא, והיום כבר ברור שלא כל אזרחי גרמניה היו אשמים אישית בזוועה שביצעה כנופיה אלימה, רודנית, רצחנית ונוראה שעלתה לשררה בעזרת הסתה לשנאה ודרסה את הדמוקרטיה.

מצד שני, למדינה שמסתבכת בפשעי מלחמה נוצרת בעייה למשך תקופה ארוכה, וסביר שמעלליו של הפושע הסדרתי גם יזכו לפירושים בדיברי הימים.

ציטוט:

בג’באליה ההרס נראה כמטרה – והחטופים כבר לא בראש סדר העדיפויות.

לאחר המבצע השלישי של צה”ל במחנה הפליטים, לא נשאר מבנה אחד ראוי למגורים ונראה שלתושבים כבר לא יהיה לאן לחזור. והחיילים, שלפני חצי שנה עוד נשאו תמונות של חטופים, מכירים עכשיו רק משימה אחת: השמדת חמאס.

עד כאן ציטוט שמעורר עצבות.

מה אפשר לומר? דומה שמצב החטופות והחטופים לא ממש מעניין את העבריינים שמנהלים לנו את החיים, וזה לא רק שובר את הלב ומיותר אלא גם לגמרי סותר את מצוות פידיון שבויים.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- הרעבת אוכלוסיה זה פשע מלחמה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.