נעבור לדיאטה כשרה בפקודה?

קשה להשתחרר מההרגשה המעיקה שקבוצה שתלטנית, בדלנית, סחטנית וכזו שכלל אינה דמוקרטית מנסה להכריח את המדינה כולה להפוך לדתית. במילים אחרות, יש ניסיון להדתה בכפייה.

ציטוט:

הממשלה אישרה את הצעת החוק של גפני: איסור הכנסת חמץ לבתי”ח בפסח.

עוד אושר לקדם את החוק שיגדיל את סמכויות בתי הדין הרבניים “לדון בעניינים אזרחיים בהליך בוררות בהסכמת הצדדים” • חה”כ גפני: “הוכחה נוספת להתערבות מיותרת של בג”ץ, למנהלי בתי החולים הייתה אפשרות לאסור הכנסת חמץ בחג הפסח שהוא חיוני לחולים ולחברה, ובג”ץ התערב בסמכות לא לו” • חה”כ מלינובסקי: “אנשים בכוונה יסליקו חמץ לבתיה”ח. מה שמגיע בכפייה תמיד מייצר התנגדות”

עד כאן ציטוט.

כידוע ליודעות וליודעים, רוב הציבור בארץ עדיין אינו מורכב מחרדים, ועד כה מעולם לא עלה על דעתם של המנהיגים החילוניים והדמוקרטים לכפות דיאטה כזו או אחרת על המתחזים לכשרים, אלה שמנהיגיהם הצדיקים סיבכו עצמם בשלל תיקים פלילים.

למה שחוק שרק נועד לרצות דתיים יגרום סבל לחילונים או לאזרחיות דרוזיות ולאזרחים מוסלמים שלא משתמטים מגידול ביכורים? ממתי יהודים עושים לאחרים מה שלהם לא היה נעים? איך היו חשים המאמינים אם חלילה החוק במדינה היה אוסר עליהם לאכול מה שהם רוצים?

הנה אמירה שכבר עלתה לפרהסיה, ואולי היא מסבירה את עיקר הבעייה:

הדמוקרטיה מכבדת אמונה. המאמינים מכבדים את הדמוקרטיה?

קישור למאמר בכאן. קישור למאמר בשם- מחאה בעד הדמוקרטיה ונגד חרפה. קישור למאמר בשם- ניסיון השתלטות על מגילת העצמאות. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי הפך לכשל מוסרי?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר