ניירות מהודרים אינם מפחידים

על פניו, המודאגים החוששים, המסיתים והמפוחדים סבורים ברוב חרדתם המבועתת שהאמריקאים לכאורה יסירו את המיגבלות שחנקו את איראן, ישתחוו אפיים ארצה, יהללו את אללה בעזרת הפניית אחוריהם כלפי מעלה ולא יקבלו בעבור ההתנהגות המשונה הזו שום תמורה.

לא באמת סביר שמעצמה שביכולתה לאדות את פרס בתוך פחות משעה בלי בעייה סתם נותנת לאיראנים מתנות ללא תמורה, פיקוח קפדני ובדיקה מתמידה. מצד שני, כשמלבים חרדה ואימה למטרות פוליטיקה או כדי להגדיל את התפוצה לא מפרסמים את היתרונות שבהסדרה, כנראה בגלל שזה קצת יקלקל את הניסיון להראות שהסכם הוא לכאורה דבר מפחיד, מסוכן, פגום ורע.

מי חושב בשגגה שבלי פיקוח והסדרה המצב יהייה לכאורה כשורה? בלי עיסקה תהייה הטבה או החמרה? יתכן שהשגיאה לא ברורה למי שמדבר ברוב חרדה כנגד פשרה? הרי בלי הסדרה רק תגבר הסכנה, ולא יהייה פיקוח עליה.

חוץ מזה, ישראל כלל אינה צד בעיסקה, והיא לא זקוקה לאישור כדי להגן על קיומה מפני הקמים לכלותה. מסיבה זו, זה בכלל לא משנה איזה ניירות מהודרים ורשמיים אולי יחתמו ברוב פאר בין אמריקה לאיראן הרחוקה, שעדיין עומדת על תילה לעת עתה אבל המשך קיומה כנראה תלוי בפעילותה.

הנה ציטוט שכנראה מדגים יפה גישה שהיא מלאת חרדתיות, ביקורתיות ודאגנות:

“כניעה מוחלטת”: ארה”ב תסיר את הסנקציות מאירן.

עשרות אישים ומוסדות אירנים, חלקם כפופים ישירות לחמינאי ומעורבים בטרור ובפיתוח טילים, עומדים להשתחרר מהלחץ הכלכלי האמריקני • על הפרק: הסרת הסנקציות גם ישירות מעל משמרות המהפכה • למרות המלחמה באוקראינה – ההסכם צפוי להיחתם כבר בשבוע הבא.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? מהכותרות הבוכיות אפשר בטעות לחשוב שהאמריקנים נכנעו, ויתרו, נסוגו, פחדו, כשלו או ברחו. במציאות שאינה תוצאה של איזה ביעות, בעצם עוד כלל לא ידוע מה כולל ההסכם ולכן לחשוב שרק צד אחד מקבל דברים כשעושים הסכמים זו כנראה טעות.

ברור שהסנקציות יוסרו, אבל כנראה שזה יקרה רק כשיתקיימו תנאים די קשוחים. במידה וחלילה תהייה הפרה, אין שום בעייה להחזיר את המיגבלה על הכלכלה וההנהגה, או פשוט לתת לישראל להגן על עמה בעצמה. אומנם שואה תוך כמה רגעים בוהקים זה לא ממש דבר נעים, אבל אולי בזכותה יבוא סדר עולמי חדש שבו זדים מסוכנים כבר לא קמים על היהודים.

קישור למאמר ב- N12.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.