מתי די?

בלי מוכנות להגיע לפשרה, ללא מאמץ מרוכז להשבת החטופות והחטופים הבייתה בעיסקה, ואם תמשך ההתעקשות על המשך הלחימה, סביר שהמחנה הממלכתי יגיע למסקנה שאין ממש טעם במתן סיוע לפושע סידרתי שמאוד מסכן את המדינה.

ציטוט:

התוצאות של הפסגה בפריז עשויות במידה רבה גם לקבוע את עתיד קבינט המלחמה. מי שיסמן את הסוף של הסאגה לא יהיה גנץ, אלא איזנקוט, שכבר הודיע בראיון לאילנה בעובדה בחודש שעבר שהוא יודע מה הקו האדום שלו, שקשור גם לחטופים וגם לאופן שבו צריך לנהל את המלחמה הזו.

“מסמך איזנקוט” שחשף השבוע ירון אברהם בחדשות 12, עם הביקורת הקשה כלפי הדשדוש של נתניהו וקבינט המלחמה בקבלת החלטות משמעותיות והשגת מטרות הלחי.ה הוא איתות נוסף שהסבלנות שלו מתקצרת ומקרבת אותו אל הדלת.

גם כאן, יש תחושה קלה של דה ז’ה וו לצלע השלישית בפעם הקודמת, גבי אשכנזי, שבשלב מסוים אמר לנתניהו “חלאס” והציב אולטימטום פומבי למשחקי התקציב שלו, למורת רוחו של גנץ שרצה למשוך עוד זמן. אבל המעמד הציבורי והערכי המיוחד של איזנקוט, שהתעצם מאז ששכל את בנו גל, מקנה לקול שלו כוח אחר, וברגע שהוא יחליט לצאת – לגנץ לא תהיה ברירה אלא ללכת אחריו ולצאת איתו החוצה.

עד כאן ציטוט.

במבחן התוצאה, לעזה מוכנס סיוע על אף התנגדות הפושע שמופקד על המשטרה. הצבא לא נכנס בעוצמה למרכזי אוכלוסיה צפופה בדרום הרצועה. בצפון אין לחימה בעצימות מלאה ואפילו יש משא ומתן פעיל להסדרה שתמנע אסון נורא.

טוב שהצבא מאפשר הכנסת סיוע בהצלחה, שזו החלטת ממשלה. על אף מאמצים מאורגנים, שר המשטרה המורשע וחבריו המוסתים לשנאה לא מצליחים למנוע מהמדינה לקיים את התחייבותה.

בקיצור, אולי בציבורי הכזבן הנכלולי משמיע הצהרות סרבניות ולוחמניות למען הקבוצות השותפות, אבל בשטח מבוצעות פעולות שהן כן הגיוניות, מוסריות, נכונות וחוקיות.

המחנה הממלכתי נראה פעיל, אחראי ועירני. עם זאת, אין מאמץ עילאי לעלות לבמות ולהפריח אגדות למטרות אנוכיות או כדי לזכות בתשואות.

מצד שני, במידה והממשלה לא תפעל באופן שמועיל לעם הישראלי הדבר כנראה יוסבר בציבורי, ועשוי קצת להזיק לפושע הסידרתי. סך הכל, הציבור יבין שהוא מסרב להפסיק את המלחמה ולקיים את מיצוות פידיון שבויים בגלל לחצים פסולים של שותפים קיצוניים, מרדניים ומרושעים שמתעלמים מקדושת החיים.

הליך בחירות מאוד יעזור לנו לשוב לחזון המקורי, זה שמדבר על בית לאומי עצמאי, בטוח ושיוויוני, וחתירה לשלום אזורי.

סך הכל, הסתה לשנאה, סרבנות להסדרה, מימון קבוצה שרצח יהודים הוא מישנתה והזנחה פושעת של ביטחון המדינה על אף מיכתבי אזהרה גרמו לנו אסון מזעזע, ומאוד כדאי לשוב לדרך הנכונה.

הנאשם הפלילי ושותפיו העברייניים לא ממש פועלים במטרה להגשים את חזון המייסדים אלא בעיקר לצרכים אנוכיים ופוליטיים, וזה פוגע במדינת היהודים. אין סיבה שהמחנה הממלכתי ישאר בממשלה שבוגדת ברעיון המקורי, מזיקה לחזון הלאומי ולמצבנו הביטחוני, המדיני, הכלכלי והחברתי.

לעת עתה, הפושע מכזב להנאתו ומקפיד על תסרוקתו, אבל כנראה שלגמרי ברור לו מצבו, וחרדה עזה מנהלת אותו.

בקיצור, בלי השבת החטופות והחטופים ומוכנות להסדרים כנראה שלא ישארו לפושע המסוכן הרבה חברים אלא רק עונשים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

עד כאן ציטוט.