מקלות בגלגלים יקדמו הסכמים?
כבר חלפה יותר משנה מאז האסון הנורא, והפושע שמימן טרוריסטים רצחניים בעזה התעלם מכל מכתבי האזהרה סירב בהתמדה לכל הצעה שתשיב את החטופות והחטופים הבייתה.
במבחן התוצאה אפשר לחשוב שהוא יותר מעוניין בהשמדה של הקבוצה שתקפה מאשר בשמירה על החיים של השבויות והשבויים, שזו מצווה.
אומנם, יתכן שמאה ואחת זה מספר האנשים והנשים שחסרים, אבל למרבה הצער סביר שרובם כבר אינם בין החיים.
ההתעקשות של הכנופיה לא לקדם עסקה בגלל כל מיני דרישות גורמת להמשכות המלחמה, לסבל אנושי נורא ולירידה בסיכויים להשיב אנשים בחיים.
כנראה שש היגיון מעוות ברצון האוחזים בשילטון לא לקיים את מצוות פידיון שבויים, שכן במידה וישובו חטופות וחטופים יוודע מהדיווחים איזה זוועות אירעו, ויהייה יותר ברור מי אחראי לעובדה מזעזעת שהוראות הנוגעות לקדושת החיים לא קויימו.
ציטוט:
פערים באשר לכמות החטופים שישוחררו: גם בסוגייה זו – הפערים בין הצדדים דרמטיים. בנקודת הזמן הזו, חמאס מוכן לשחרר מספר דו ספרתי של חטופים, בעוד שבישראל דורשים להגדיל משמעותית את המספר.
עד כאן ציטוט בעל משמעות.
אם החמאס איתר עשרים או שלושים חטופות וחטופים בחיים ומאוד מעוניין להפסיק את המלחמה ולעשות עסקים זה יהייה נס ממרומים, אבל ברור לחלוטין שאין ביכולתם להביא רשימה תלת ספרתית של אנשים חיים.
בעברית קלה, ראש הכנופיה לכאורה מתעקש לקבל רשימה שאי אפשר לייצר אותה, ובכל רגע מי שאולי עדיין חיי באיזה מחילה עלול לא לשוב בעמידה.
למה לבקש מה שכנראה לא קיים, וגם יחבל במאמץ להחזיר את כולם ולהגיע להפסקת אש? אם יש רצון אמיתי להציל חיים מדוע חייבים להקשות ולהתעקש?
מימה הפושע הסדרתי חושש? שחלילה מישהו או מישהי ישרדו את השבי והציבור הישראלי ישמע בראיון מצמרר בטלוויזיה שכבוד ראש הממשלה הפקיר אותם במחילה לצורכי פוליטיקה? הרי זה כבר ידוע.
מה שבאמת חשוב זה למהר ולהשיב את החיים הבייתה ללא כל השהייה. היתר כבר יהייה חלק מהסדרה ויכול לסבול קצת דחייה.
קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- נקמה אינה המצווה הנכונה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
