מסר חשוב למערך התקשוב

המורשעת הלקוייה לכאורה שולטת בבעלה, שכנראה חושש מהתפרצויותיה וזעמה הנורא מאז תקופה ארוכה. חוץ מזה, מאוד יתכן שיש לה איזה קלטת לוהטת שיכולה להפוך את כבודו לדמות מגוחכת ונלעגת. אומנם, עורך הדין של בני הזוג שהסתבך בערכאה הכחיש את השמועה על קיומה של עיסקה, אבל בשביל זה הוא מקבל שכר טירחה.

העובדות הבוכיות של המורשעת ה-מ-ש-כ-י-ל-ה סיפרו שוב ושוב שהיא תוקפנית, גסה, רודנית, אכזרית, נקמנית ואפילו אלימה, ולכן אפשר להבין לנפשו החרדה של בן זוגה הפושע. לנוכח המצב, סביר שאפילו אנשי האבטחה לא נותנים למסכן תחושת ביטחון ושלווה רגועה.

רשמית, מדינת ישראל היא דמוקרטיה, כזו שמאפשרת חופש ביטוי לאזרחים, לעיתונאים ואפילו לחברי אופוזיציה שמידי פעם מתלוננים או מבקרים כשלים מזעזעים. ברוסיה ובאיראן הדברים קצת שונים ולכן אנו צריכים להיות יחסית מרוצים.

במציאות, כנופייה עבריינית, כוחנית, נכלולית וכוחנית השתלטה על המדינה העברית שכבר אינה לגמרי דמוקרטית.

הנה למשל, כל שומרי ושומרות הסף לא הצליחו למנוע מנאשם בפלילים לנהל את מדינת היהודים, לנסות לרמוס חוקים ולדרוס נהלים לצרכים אישיים.

אפשר לחשוב שיש לשומרי ושומרות הסף אהבה כלפי פושעים סידרתיים שבגדו בשבועת האמונים וקיבלו מזומנים מעיסקה ביטחונית מפוקפקת בעוד שבמשרד הביטחון לא יודעים.

שני נשיאים שמכירים את הסיפורים העניקו לנאשם בשלל תיקים פליליים אישור לנהל לכולם את החיים, כאילו שהדברים תקינים, מוסריים או מועילים. ראשת בית המשפט העליון אפילו תמהה מדוע יש חשש ליציבות מבצר הדמוקרטיה בציון, אבל זה היה לפני האסון.

התוצאה של מעללי הכנופייה עכשיו יותר ברורה לפרהסיה שכבר מספיק סבלה.

הפושע אישר העברת מיליונים רבים לטרוריסטים רצחניים במשך שנים, ובאו אסונות נוראיים, העבריין לא מנע הצטופפות מסוכנת במקומות קדושים ובגללו נדרסו ונימחצו המון מאמינים,

ראש הכנופייה התעלם ממיכתבי אזהרה מהצבא, לא עצר את ניסיון ההפיכה של דמוקרטיה לדיקטטורה והתרחשה שואה קטנה.

אולי המשכה והחרפתה של מלחמה תדחה הדחה, הרשעה וישיבה בתא? במבחן התוצאה, הפושע מסרב לכל הצעות ההסדרה בעזה, מתאמץ להמשיך בלוחמה במקום להגיע לפשרה שתשיב חטופות וחטופים הבייתה. הוא מתגרה באיראן בפעולה חצופה ויזומה, ומנסה לגרור את אמריקה לעימות שעשוי להוות סכנה עולמית גדולה.

מה אפשר לומר? לפי כל הסימנים ראש הכנופייה פועל כאילו הוא חלילה מקבל הנחיות הזויות ומאוד מזיקות ממורשעת לקוייה. מצד שני, אולי זו רק שמועה או מחשבה שגוייה שרק נובעת מחרדה קיומית קלה, ורק הוא אחראי לבדו למצב המזעזע.

מניסיון אישי כואב ועגום, מאוד מסוכן לעצבן את המורשעת הלקוייה שכן היא אוהבת נקמה וכנראה סבורה שזה מועיל לה או מעיד על טיבעה הנפלא. המחשבה שעדיין יש כאן דמוקרטיה בריאה התגלתה כאשלייה, זיכרון ילדות שחלפה, כזו שאולי הייתה כאן לפני שהסתה איומה שהובילה לרצח נורא, להשתלטות כנופיית פשע והסטת האומה מנתיבה.

במקום לסור מרע, לעשות טוב ולבקש הסדרה הכנופייה מאוד הזיקה למדינה, הסתבכה עד צוואר בערכאה והפכה שלום, שהוא מיצווה יהודית עתיקה, לסכנה שיש להימנע מימנה. מי שדיבר נגד המזימה מייד סומן וזכה להענשה קשה.

ציטוט:

המשימה מס’ 1 של קשבי מערך ההסברה: מעקב אחר פרסומים על משפחת נתניהו.

לפי מסמכים, תכתובות ושיחות עם עובדים, הקשבים הונחו לעקוב אחר ידיעות במדורי רכילות גם על חשבון דיווחים חדשותיים מכיוון שהן “יותר חשובות מכל דיווח אחר”. במערך התקשוב דחו את הטענות.

עד כאן ציטוט.

במשך שנים רבות באו לכותב השורות הענשות אישיות קשות ותמוהות בעוון השמעת דיעות מבוססות ומנומקות, אפילו שמעולם לא היה שימוש בגסוית או בשילוב הפצת הכפשות ריקות למטרות זדוניות.

לקח קצת זמן עד שהדבר המשונה הובן. שאלה פרטית שנשלחה לאחד העובדים במשרדו של שר הבריאות שהסתבך בפלילים הסבירה את הדברים, וגרמה לזעזועים קלים.

מסתבר שהמורשעת הלקוייה הקימה צוות מיוחד שתפקידו לבדוק מי לא מאוד אוהב את בעלה הפושע. למרבה הצער, עיתון ברשת מפרסם הרבה מאמרים, וחלקם הגדול עוסק בסכנה לחזון המייסדים ובבגידה בשבועת האמונים.

זה לא ממש נעים להיות ברשימה שחורה של בני המשפחה העברייניים, שכן המחירים כואבים.

למעשה, בלי איום בהליכים אי אפשר היה לקבל אישור מקצועי למומחיות אפילו שהאישורים ניתנו למשרד המפקח והם התקבלו ואושרו לפני המון שנים, אי אפשר היה לקבל או להחזיק משרה כדי לסייע לאומללות ולאומללים ולפרנס את הילדים, אי אפשר היה לקדם מיזמי אנרגיה ירוקה שמאור יועילו לכל התושבות והתושבים, ואי אפשר היה לקבל שיתוף פעולה מהרבה גורמים שבתחילה התלהבו ולפתע נעלמו בלי הסברים.

מה אפשר לומר? יתכן שרק לאחר שהמדינה תשוב לפסים המקוריים ותשתחרר מכנופיית המושחתים והעבריינים יהייה ניתן קצת להתקדם בחיים. מה לעשות. צריך להיות סבלניים. מצד שני, חשוב לזכור שפחד רדיפה זו בעייה ויתכן שכל המתואר הוא רק אשלייה, אפילו שהחומר המרשיע נמצא במגירה

למעשה, כדי לא לשבת עצוב ברשימה שחורה ולחוש מסומן אפשר לצאת לסייע לסובלות וסובלים, לכתוב הרבה מאמרים, לנגן ניגונים מכל מיני סוגים, ולנסות לא התרגש יותר מידי מהמורשעת עם הליקויים ובעלה המסובך בפלילים.

מי יודע? אולי בעתיד תבוטל הרשימה השחורה ונשוב להיות דמוקרטים, עליזים וחופשיים?

קישור למאמר בהארץ. קישור לשיר בשם- בדרכי שלי. קישור לשיר בשם פנתרה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.