מלחמה לשלום החלה היום

כשמעצמה כוחנית ומפחידה שולחת גדודי שיריון והמון צבא לפלוש למדינה שכנה שאותה היא רוצה לספח לעצמה בצורה אלימה היא מוציאה ידיעה צדקנית, מצחיקה ותמימה לתקשורת, אולי מתוך תקווה שמישהו בעולם יאמין לה.

ציטוט:

פוטין הורה לשלוח “כוח שמירת שלום” למחוזות הבדלניים באוקראינה.

מה אפשר לומר? אולי הצאר סבור שמישהו ישתכנע שפלישה צבאית היא פעולה ידידותית וחברית למטרה חיובית, תרבותית ונימוסית, אבל במציאות נראה כאילו רוסיה נוהגת בצורה קצת תוקפנית, אלימה וכזבנית.

סביר שלמטרות שלום המערב יגיב באופן אדיב וחביב, ובסוף המערכה היזומה והנפיצה שיזמה אמא רוסיה הנחמדה אולי תבוא רגיעה נינוחה ושלווה במקום השמדת האנושות כולה.

בשלב זה ההצגה רק החלה, אבל מטיבעם של כאלה אירועים ידידותיים ומצערים, קצת קשה לנבא כיצד יסתיימו הדברים, שכן הם נפיצים, דליקים ולא צפויים.

אפשר לקוות שבסוף המחזה כל עשרות אלפי הבחורים הנחמדים יחזרו לאמא רוסיה בריאים ושלמים, אבל כרגע הם נוסעים עם כלים משוריינים לכבוש למען מנהיגם חברים חדשים, וכנראה עדיין חשים חזקים, בטוחים ומוגנים.

פעם רוסיה הגדולה והחזקה נכנסה ברוב פאר והדר לאפגאניסטן, ואז החזירה את הכוחות המוכים הבייתה כי נמאס לה לסבול כל הזמן. מי יודע? יתכן שגם באוקראינה יש כמה לוחמי חופש שוחרי שלום שיתחילו להעלות מסוקים וטנקים זרים בעשן.

כאמור, ההופעה בתחילתה, וזה אומר שלא תהייה ברירה אלא לחדול לדון במאבק העולמי במגיפה ולעסוק לזמן מה בצאר הרוסי ובחלומותיו השאפתניים לגבי השבת מדינתו לימי גדולתה.

גם אצלנו פעם קמה מפלגה ששאפה להשיב עטרה ליושנה, ורוב ראשיה הסתבכו בערכאה והורדו מהבמה. לפני תקופה ארוכה הימין הלאומני, הכזבני והלוחמני גרר אותנו למבצע שבתחילה נקרא- שלום הגליל לפני שהפך למלחמת לבנון הראשונה, ולקח לנו עשרים שנה לצאת מהביצה.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- אמא רוסיה לא נחמדה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.