מכזבים, מרמים ונחשפים לסיכונים

לפי פירסומים זרים בנר השישי של חנוכה כנראה כבר נדע אם תהייה ליהודים אורה, ישועה ושמחה או סתם רק תקווה קלושה להסדרה רעועה, שבירה, נפיצה ומעוררת דאגה.

ציטוט:

סבא”א: איראן החלה להעשיר איראניום במתקן המוסתר בהר.

הנה ציטוט עם ציטוט שאולי יעורר בטהראן קצת סקרנות:

האולטימטום של אירופה לאירן: “אם עד סוף השבוע אירן לא תביע את רצינותה – זו תהיה בעיה”

עד כאן ציטוט שהוא כנראה בעל משמעות, אפילו שבאיראן אולי יקבלו אותו בספקנות וזו תהייה טעות שכן יתכן שהדברים נאמרו ברצינות.

בעברית קלה, הדיפלומטיה היא משחק נחמד, והשעשוע הנימוסי הזה גם יספק לעולם הוכחה ששום דבר אחר לא עבד, במידה וחלילה איזה איום לפתע יושמד או סתם יעלם לעד.

בשלב זה הכל עדיין רגוע, אבל צריך להמתין פחות משבוע וכבר נדע אם המצב הפך ממסובך ורעוע לממש גרוע.

יתכן ששורש הבעייה הוא שהפרסים סבורים בשגגה שליהודים יהייה קשה להיות אחראים לשואה, וזו לכאורה שגיאה.

בתורה שלנו כתוב במפורש שמי שמנסה לייצר נשק להשמדה המונית וזומם להזיק לאומה העברית במכה גרעינית לוקח על עצמו סכנה סופנית. במילים אחרות, כמפסיקים לדבר ולא מצליחים להגיע להסדר המצב נעשה דליק, מסוכן ונפיץ הרבה יותר.

עד כאן ציטוט עם ציטוט שמעורר קצת השתוממות.

לכאורה, איראן הסכימה לשוב לשולחן המשא ומתן כדי למשוך זמן. במציאות מסתבר שזה רק עוד תרגיל קטן. איך ניתן לרמות בהצלחה יעילה את כל העולם כשנתפסים מכזבים כל הזמן?

מעניין אם באיראן אי פעם שמעו על סיפור הישן אודות אחוושרוש והמן. לפעמים כדאי לעיין בכתובים וללמוד לקח נושן לפני שיתמר בטהרן עשן לבן.

סביר שלנוכח הגילויים המטרידים האיראנים ימהרו להכחיש את הדברים, אבל לא בטוח שזה ממש ישכנע את האירופים, האמריקאים או הישראלים.

למעשה, דומה שהיום שוב התגלה שאיראן מנסה לגרום סכנה בעורמה ובכוונה רעה, וכנראה שזה לא ממש יועיל למצבה, שכבר עתה הוא מעורר דאגה קיומית קלה עד גבה גלית, ולא מתונה.

כמה טוב שכיפת ברזל מגוננת ביעילות מדהימה על שמי ישראל. בעזרת השם לא נאלץ להגן על קיומנו או לגשת לנטרל סיכונים, אבל בשלב זה ניתן רק להתפלל.

קצת חבל שהנאשם הפלילי רק התגאה מעל במה רמה בגנבת ארכיון ערכאי, שכן זה לא ממש חיסל את האיום הקיומי על המדינה. נו, טוב. יתכן שאנשים יותר אחראיים, אמיצים ואמינים יאלצו לעשות את העבודה שהוא עצמו לא ביצע, אולי בגלל חרדה מתמידה, חוסר תעוזה או סתם בשל תחושת אימה מצמיתה.

אומנם, הכזבן הנכלולי יודע להיות איש מכירות מצויין, והוא באמת עשה זאת בהצלחה רבה במשך המון זמן. מצד שני, על אף הדיבורים המתמידים, האיורים המשעשעים וההצגות המרהיבות למיקרופונים, במשמרת שלו רק גברו והחמירו הסיכונים.

אולי כדאי לומר את הדברים הבאים בפעם האחרונה, רק כדי לחוש שנעשו מאמצים דיפלומטיים ממושכים וסבלניים:

אירופה, אמריקה וישראל לא מסכימות שתהייה יכולת גרעינית לאיראנים. הדבר נאמר מפורשות ברבים, הרבה פעמים ובמשך שנים. בעוד יומיים הפרסים יאלצו להחליט מה הם מעדיפים.

בהחלט מותר לשליטים הפרסים הזעופים והאלימים להיות מרדניים, תוקפניים, סרבניים וגאים לעוד שבועות ספורים. לפיכך, יכול גם להיות שהמישטר באיראן כבר לא יעשה עוד מישגים שכן עלולים להיות שם שינויים.

האפשרות היותר סבירה היא שהאיראנים יעשו כאילו הם מסכימים לדבר על הסדרים, וינסו למשוך זמן במהלך דיונים ממושכים. מי יודע? אולי בסוף התהליך אפילו יחתמו הסכמים רשמיים על ניירות מהודרים, ויהיו חיוכים לצלמים.

ללא קשר לדברים הצפויים, הישראלים מבינים מה רוצים האיראנים ולמרבה הצער גם את טיבם של זדים ים תיכוניים. מסיבה זו, כלל לא בטוח שהם ממש יתרשמו מהסכמים רעועים שעליהם הם בכלל לא חתומים. בעברית קלה, ישראל צריכה לדאוג לעצמה, והיא מוכנה, חמושה ודרוכה.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- לאיראן אין הרבה זמן. קישור למאמר בשם- כד קטן, חורבן ומבחן. קישור למאמר בשם- סיבה לדאגה. קישור למאמר בשם- הנאשם הפלילי גרם לסיכון לאומי. קישור למאמר בשם- מי אשם? קישור בשם- מי מפקפק שהשעון מתקתק? קישור למאמר בשם- להנחות שגויות יש תוצאות מצערות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר