מישגים פליליים מסייעים להפקת לקחים

למרבה הצער העם נוהה אחר מנהיגיו, אפילו שבשנים האחרונות העבריינים הרהוטים שהתחילו כמוכרי רהיטים בעיקר הפריחו דיברי שווא, רהב וכזב.

מה שכתוב בתורה אומנם קצת נושן אבל נכון גם עכשיו. צריך לכבד חוקים ולהתחשב בבבודם של הזולתים האחרים, אחרת חלילה מסתבכים בפלילים, מזיעים, חוששים, מתפתלים ומתחרטים.

ציטוט:

מי הסיט את האומה מחזונה ונתיבה בעזרת הסתה? מי לא מנע הכפשה והשמצה עד שבא עשב מופרע וביצע חטא נורא? בדיעבד, שנאה אלימה נראית כדרך טובה, בטוחה ונעימה?

בגלל הההצלחה הכבירה של ההסתה לשנאה ובשל חטאים סידרתיים לדרכה של תורה יש עכשיו שלושה כיתבי אשמה, וגם שתי ועדות החקירה כנראה יגיעו למסקנה ברורה.

מי שלא חתר להגשמת חזון האומה אלא פעל באנוכיות נכלולית, כוחנית ומזיקה כדי לעשות לעצמו קופה לכאורה יסיים בתא. ככה זה. הפשע לא משתלם, אפילו שבהתחלה אולי מעשנים סיגרים יקרים ושותים שמפניה שמישהו אחר קנה.

אולי צריך להודות מי שעשה מעצמו דוגמה רעה, מביכה ובזוייה, שכן דורות רבים בטח ילמדו בשיעורי ההיסטוריה לזהות את התופעה המסוכנת בזמן, ולנטרלה בצורה דמוקרטית ולא אלימה בעודה באיבה.

עד כאן ציטוט.

זה מצויין שההיסטוריה לפעמים מספקת לנו פרקים עגומים, מצערים ומביישים, שכן אנו לומדים מזה לקחים מאוד חשובים להרבה שנים.

למעשה, כשדברים נראים פגומים, מקולקלים או הרוסים מאד חשוב גם לראות את הצדדים החיוביים ולהעריך את הלקחים החינוכיים. בלי זה, יש נטייה להיהורים עצובים, מתוסכלים או סתם מיואשים, וזה לא ממש נעים.

בקיצור, למצוא את החיובי בשלילי מאוד עוזר לחוש פחות שלילי ויותר חיובי כשהמצב שלילי.

קישור למאמר בשם- הסתבכות פלילית זו הזדמנות חינוכית. קישור מאמר בשם- שובה של התקווה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.