מילים מרגיעות ופעולות מטרידות
כזכור לזוכרות ולזוכרים, כשעמדנו משתאות ונפעמים ואל מול מחזות אור קוליים בלילות מידבריים היה קל להסכים לחוזים המוצעים, אפילו בלי להבין למה אנו נכנסים.
חשנו נבחרים, שמחנו להיות חופשיים ואבודים במדבריות צחיחים, והמחשבה על הנחייה והגנה מהשוכן במרומים נראתה כאפשרות הרבה יותר טובה מעבדות קשה אצל המצרים.
נו, טוב. אז קיבלנו את התורה, אבל מאז לא הכל היה נפלא. האומה קמה, פרחה ונפלה, התאוששה, סבלה, הוגלתה, נרדפה, שבה למולדתה, שוב נכבשה וחרבה, וחוזר חלילה.
לא בטוח שההסכמה לקבל את המיצוות מהשכינה הייתה מבוססת על ידיעה לגבי התוצאה, אבל כבר קצת מאוחר מידי ללכת אחורה, וצריך לקבל את רצונו באהבה.
כנראה שבגלל שההיסטוריה העגומה חזרה על עצמה במשך אלפי שנה יש לנו הרגשה שבכל דור ודור יבוא מישהו וינסה להשמידנו באשמת מוצאנו. מי יודע? אולי אנחנו גם סובלים מחרדת רדיפה לאומית עם הצדקה טובה, אבל ללא קשר, זו קצת בעיה.
כשמספרים ליהודים המצולקים שהכל יהייה בסדר הם הופכים מאוד חשדניים ומייד תוהים איזה אסונות נוראיים צפויים.
יתכן שבגלל זה בכותרות העיתונים מספרים לנו דברים מרגיעים, ואז מוסיפים ידיעה שמראה דברים לגמרי הפוכים, שהרי אנו מפוקחים, סקרניים, חרדתיים ויודעים להבדיל בין מילים מרגיעות למעשים מדאיגים.
ציטוט:
בכיר באיחוד האירופי: “השיחות עם איראן בכיוון הנכון, מעריך שנגיע להסכם”
הגורם אמר שהסכם סופי נמצא “בהישג יד” – אך הבהיר: “מודאג מלוח הזמנים. אנחנו מתקדמים לאט מדי”. מזכיר המדינה האמריקני נועד עם שר החוץ הרוסי, הזהיר פעם נוספת שהזמן להגיע להסכם אוזל והדגיש: “עדיין אפשר להגיע לסיום מוצלח”. רוסיה, סין ואיראן פתחו בתרגיל ימי משותף באוקיינוס ההודי.
עד כאן ציטוט שמדווח על דבר והיפוכו, אבל זו המציאות.
בעברית קלה, הכותרת מספרת שהכל כביכול מתקדם, אומנם לאט, אבל כשורה. חוץ מזה, כדי לדווח ביושר לאומה שכבר מספיק סבלה בסוף הידיעה המרגיעה מסופר שציר הרשע החדש מתאמן נימרצות לקראת פעילות צפוייה, וזה צריך קצת להטריד את אמריקה, אירופה ואפילו את הדמוקרטיה היחידה בשכונה.
יודעי דבר מספרים שהכל ברצונה של השכינה, והכל לטובה. לפיכך, אין שום סיבה לדאגה. מצד שני, רוסיה מאיימת על אוקראינה, סין חושקת בטיוואן ובטהרן זוממנים להעלותנו בעשן.
יתכן שהאגדה על כך שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו היא נכונה, אבל איכשהו תמיד מגיעה ישועה, ואוייבנו הופכים להיסטוריה בעוד שאנו עוברים לפרק הבא.
מי יודע? אולי קבלת התורה והתפקיד לשמש כאומה שנבחרה לשמור על מוסר ולסבול מרדיפה בכל זאת היה בחירה נכונה.
חלילה תהייה מלחמה עולמית אף אחד לא ינצח בה, אבל למותקפים יש זכות להשמיד את הסכנה למטרות הגנה לפני שלכולם מגיע סוף ההצגה, ומשתררת דממה.
קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- ענני מלחמה ופוזה מפחידה. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בוואלה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
