מילים ומעשים

למרבה הצער, לפעמים יש הבדל קל בין מילים או הבטחות פוליטיות שניתנות למאזינות ולמאזינים לבין ביצוע הדברים. הנה למשל, הנאשם בפלילים נשבע אמונים, הבטיח לכבד את החוקים ולהגן על מדינת היהודים, אבל בפועל הוא אישר מכירת אמצעים מאוד מסוכנים ליריבים אפשריים בעבור רווחים אישיים ולא חיסל איומים שלדבריו הם מאוד מסוכנים.

בגלל המחדלים הלאומיים הנוראיים, יש עכשיו צורך לאמן את הכוחות הלוחמים, לסמן יעדים, להכין את החימושים המדוייקים וגם להטריד את האמריקים העסוקים. המון דיבורים ואפילו איורים של ילדים לא מחסלים סיכונים, וזה מנומס להסביר מראש לאן הדברים הולכים.

אומנם, רשמית ופומבית קוראים לאיראנים התוקפניים והאלימים לשוב לשולחן הדיונים, אבל מניסיון של הרבה שנים כבר די ברור שהם מומחים במריחת זמן, שכן הם משתהים, דוחים, מסרבים, מתעקשים, מתחכמים ועושים תעלולים.

מה אפשר לומר? אפשר לרמות את כולם במשך זמן לא קצר אבל בסוף המשחק נגמר, ולפעמים הסוף קצת מר.

ציטוט:

שגרירת ארה”ב באו”ם: “לא רוצים מלחמה עם איראן, אבל הדיפלומטיה לא תימשך לנצח”

עד כאן ציטוט שכנראה נאמר ברצינות.

בעברית קלה, ישראל ואמריקה כבר הצהירו לא פעם בעבר שהן לא יאפשרו לזדים רשעים ותוקפניים לסכן את השכנים, ובאהבה ומלחמה כל האמצעים כשרים.

אף אחד לא רוצה מלחמה או לחוות תחושת חרטה קלה על הנזק האיום והנורא, אבל לפעמים אין ברירה אלא להתמודד עם סכנה לפני שהיא מאוד מחמירה, ואז באמת יש בעייה.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- בדיבורים ריקים לא מנטרלים סיכונים. קישור למאמר בשם- האופציה האחרונה. קישור למאמר בשם- תוכנית פעולה זו הגדרה רגועה. קישור למאמר בשם- יתכן שיהייה עימות נטול עמימות? קישור למאמר בשם- אפילו פרשנים מנוסים כבר מודאגים. קישור למאמר בשם- אם אין אני לי מי לי. קישור למאמר בשם- לבינתיים איראן עדיין כאן. קישור למאמר בשם- מותר לקום על הקמים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר