מושיטים יד להלום?
בדרך כלל, כשמושיטים יד לשלום לא מנפפים באגרוף קמוץ שכוונתו לאיים ולהלום. למעשה, קצת קשה להגיע להסכמה, או לפשרה רגועה ומועילה כשצד אחד מראה כוונה תוקפנית לכוחנות ואלימה בוטה.
ציטוט:
במקום יד, נתניהו הושיט אגרוף. יש להתייחס אליו כראש ממשלה מסוכן ולא לגיטימי.
לראשי האופוזיציה אסור לדבר על “הידברות”. הרצוג חייב להתעשת. נגמרה תקופת הנחמדות ומעכשיו הכל מותר: מרי אזרחי, סרבנות שירות, חסימות כבישים, השבתות.
עד כאן ציטוט שמראה שאולי לא כדאי לנאשם בפלילים לאיים על הציבור באלימות, קשיחות וכוחנות, שכן זה מעורר בעם התנגדות. סך הכל, העם הישראלי אוהב עצמאית. למעשה, נלחמנו בעבור חופש מרודנות הרבה מאוד דורות.
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- עבריינות ואיומים באלימות. קישור למאמר בשם- השתקה אלימה עוזרת לחשיפה. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי הפך לכשל מוסרי?
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
One thought on “מושיטים יד להלום?”