מאזינים סוחטים ונהנים?
מידי פעם הידיעות שמתפרסמות נשמעות די משונות, ולא תמיד ברור אם הן מציאותיות, אמינות או באמת מעידות על פעולות עברייניות.
כשאין תמונות ציבעוניות והוכחות מתועדות הציבור לא רואה את הראיות. במצב זה מתפתח קרב גירסאות, והנאשמים בדרך כלל מכחישים את ההאשמות.
ציטוט:
בוריס ג’ונסון: מכשיר האזנה נמצא בשירותים ששימשו את נתניהו.
בספר חדש טוען ראש ממשלת בריטניה לשעבר כי במהלך פגישה ב-2017, ביקש נתניהו לצאת לשירותים והתעכב שם • לדבריו, “אולי זה צירוף מקרים, אבל מאוחר יותר מצאו מכשיר האזנה באסלה”.
ציטוט:
חשיפה: מקורב לנתניהו שכר חברת ריגול כדי להשיג מידע מביך על גנץ.
ההתקשרות העסקית נעשתה בין חברת המודיעין העסקי CGI Group לגוף הקשור למפלגת הליכוד, שאמור היה לשאת בתשלום ■ הגורם שיצר את הקשר בין הצדדים הוא אדם מקורב ביותר למשפחת נתניהו.
עד כאן ציטוט.
עכשיו רק נשאלת השאלה לגבי אמינות, נטייה לעבריינות והתנהלות שמעידה על נכלוליות. אז למי צריך להאמין? להכחשות הפושע הסידרתי שכבר נחשף והואשם או לקורבנות מעלליו שנפגעו סתם?
אפשר היה לנצל את המצב ולומר שאין לבני תרבות צורך לרדת אל מתחת לחגורה או לטבול באסלה כדי למצוא חומר שיסייע להכפשה.
מצד שני, אין סיבה לנסות להשמיע הלצה שאינה ראוייה בזמן מלחמה, כשיש סכנה חמורה לדמוקרטיה בגלל הכנופייה, והאומה חרדה בגלל שההנהלה רוצה לפתוח במלחמה יזומה בתקופה הקרובה.
קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בדמרקר. קישור למאמר בשם- שופרות, אסונות והתפקחויות מרות. קישור למאמר בשם- ממשלה עבריינית זו בעייה לאומית.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
