לשנאה יש תוצאה עגומה
ההיסטוריה שלנו מראה שבכל פעם שיש סיכויים להסדרה או פשרה שתאפשר חיים יותר טובים לרוב האוכלוסיה בא מיעוט קיצוני, לוחמני ומופרע ומנסה באלימות נוראה לשמר את השנאה.
סך הכל, זה די ברור, שהרי אם חלילה יבוא שלום לא תהייה הצדקה לקיומם של הרוצחים, לא תהייה להם פרנסה או עמדת השפעה, ויבוא סוף הסיפור.
הדבר הזה קרה בזמן שחתמנו הסכמי שלום עם ירדן והרשות השכנה. אומנם, שיתוף הפעולה הביטחוני נשמר יותר מעשרים שנה וזה טוב למדינה, אבל ראש הממשלה ששיחרר את הבירה נפל קורבן להסתה פרועה שלא נמנעה אלא לובתה, והקיצונים בצד השני שלחו מתאבדים לגרום הרס נורא בכוונה כדי שהדבר יוביל לשימור השינאה.
לאחרונה יש לנו ממשלה רעננה, וזו ברכה, שכן היא החליפה כנופיה עבריינית מאוד מזיקה. להבדיל מקודמתה שהסתבכה בפלילים והודחה, ההנהלה הטרייה כנראה זוכרת מה כתוב במגילה ומנסה לקדם רגיעה.
כמובן ששלום והסדרה הם מונחים שמעוררים חרדה, פחד ואימה קיומית גדולה אצל המתפרנסים מלוחמה ושינאה, ובגלל זה יש עכשיו מאמץ זדוני ללבות איבה שתכשיל הסדרה. הרשעים עושים מאמצים גדולים לעודד משוגעים, מופרעים ואנשים שמאסו בחיים לצאת מהחורים ולבצע פשעים חמורים כאילו אין אלוהים, או שהוא אוהב רוצחים.
הרוב השפוי, המתון והאנושי לא חייב רק להתעצבן ולהזדעזע מהתופעה שתוארה למעלה אלא גם יכול ללחום בה בצורה יעילה. כמובן שאפשר לזעוק שחייבים הרתעה, נקמה או מלחמה, אבל גם ניתן להבין שבשני הצדדים פה ושם יש אנשים אובדניים ופגומים שבגלל הסתה רוצים להזיק לאחרים במקום לחשוב על משפחה, פרנסה וילדים.
את הרשעים המסוכנים, המסיתים והרצחניים יש לנטרל ללא הרבה היסוסים למען קדושת החיים, אבל הבעייה אינה קשורה ליחידים. הרוב רוצה בחיים רגועים ושלווים. מעטים רוצים שתהייה שינאה לעולמים ממניעים אישיים אנוכיים או כלכליים.
בדמוקרטיה הרוב קובע, וכאשר הדמוקרטיה גם קצת מבינה בעיקרי התורה העברית יש הבנה שרדיפת שלום עדיפה ממלחמה תמידית. במילים אחרות, את הבודדים שרוצים מלחמה יש להרגיע או להוציא מהזירה. היתר כבר מוסבר לנו בקוראן ובתורה: אסור לרצוח, ויש לגלות כבוד לכל מה שהאל ברא.
ציטוט:
שר החוץ יאיר לפיד שוחח היום (שישי) עם מקבילו האמירותי, השייח’ עבדאללה בן זאיד, מסר תנחומים למשפחות הנרצחים ובירך את השר לפיד לכבוד יום העצמאות. “השניים הביעו תקווה כי יגיעו ימים של שקט וביטחון לתושבי ישראל”,
עד כאן ציטוט.
התשובה לקיצונים רצחניים ואלימים היא אחדות נחושה בין המתונים. בקלות אפשר להיסחף לרגשות של כעס, זעם ושאיפה לנקמה, אבל אפשר גם לקחת נשימה ולחשוב בצורה שקולה: מי בעצם ירוויח מעוד מלחמה? לא עדיף לפעול יחד כדי למנוע אותה?
אימרה ישנה מספרת שמי שזורע רוח קוצר סופה. בצורה דומה, מי שמזיק לחברה בצורה מתמידה בסוף מורחק מימנה או זוכה להענשה חמורה.
את הזדים יש להוציא מהתמונה ולעשותם דוגמה לכל מי שזומם להרע. מצד שני, יש לחשוב על הסדרה שתעצור את מעגל האימה, שכן היא בעצם התרופה הכי יעילה כנגד תופעת השנאה. חוץ מזה, רדיפת שלום היא מצווה מהתורה והמגילה.
קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- נביאים חילוניים, פרשים ומומחים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.