למצוא את החיובי בשלילי

חשוב למצוא את החיובי בשלילי, אחרת הכל נראה עגמומי. הנה למשל, שמביטים או מביטות בשמיים זרועי הכוכבים יש המבחינים ומבחינות בחושך מאיים וחוששים וחוששות. לעומתם ולעומתן, אחרים ואחרות רואים ניצנוצים בוהקים, חולמות וחולמים. במציאות שני הדברים באמת קיימים בשמיים, אפילו שהם קצת לגמרי הפוכים, שכן ברקיע הלילי יש חלקים זוהרים וישנם אזורים אפלים, ושניהם מתקיימים.

יהודי נבון שפעם עשה לעצמו שם עולמי וקצת ממון אפילו שהוא רק היה פיזיקאי פעם אמר שהכל יחסי. באותה צורה ממש, מה שהצופות והצופים רואות ורואים, חושבות או חושבים, מאמינות או מאמינים זה דבר אישי, לגמרי אמיתי, לחלוטין סובייקיבי וכלל לא מדעי.

הנאשם הפלילי שהוא גם כזבן סדרתי הצליח לאחד את העם, וזה מצויין. יש המשוכנעים שהוא חטא בזדון אנוכי כל הזמן, ואחרים מאמינים שסתם מאשימים את העבריין הסדרתי שבעינהן ולדעתם הוא אלוהי, צח, חף ונקי.

כאמור, הכל כנראה יחסי וגם תלוי בזווית הראייה, שהיא אומנם דבר אמיתי אבל לגמרי סוביייבי ואישי.

ציטוט:

נתן אשל: “מירי רגב בהמה, השנאה מאחדת את המחנה”

ציטוט:

מאה ימים של פשרות.

מאה הימים הראשונים של ממשלת בנט-לפיד היו מלאי חילוקי דעות שהסתיימו לרוב בפשרות.

עד כאן ציטוט שכנראה מעיד על אחריות, נחישות ובגרות.

פעם יועץ קרוב של הנאשם הפלילי נתפס כשהוא אומר ששנאה מאחדת את המחנה, אפילו שהדבר לגמרי סותר את המצווה. מה אפשר לומר? אולי יש משהו בזה, שכן נראה שכל השחקניות והשחקנים מוכנים לשבת עם יריבות ויריבים פוליטיים רק כדי לוודא שאין על ההגה הלאומי חוטא, כזה שתמיד נוהג להאשים אחרים ולעולם לא מודה.

לסיכום, נראה שהסלידה מהנאשם בשלל כיתבי אשמה מאחדת את הקואליציה המשונה באופן נפלא, ואולי צריך לומר לחשוד המרכזי תודה. במידה ותבוא הדחה או הרשעה לנאשם החשוד כפושע נראה שיהייה ניתן לשוב למריבה הרגילה, אבל בינתיים נראה שהממשלה עובדת קשה למען המדינה, ועושה עבודה טובה, אחראית, זהירה ושקולה.