למה המובסים מודאגים?

שופרות הימין מריעים באולפנים, והחיילים הנאמנים, המהודרים והמסופרים מנפנפים במילים, מפריחים טיעונים ומנסים לספר לנו שאין תחליף לנאשם בפלילים, שכן כל האחרים לכאורה לא מצליחים לנהל לנו את החיים.

במציאות שאינה ניסיון נואש, מבוהל ומיואש להנדס תודעה של אומה נבונה שצופה ורואה בעצמה, אין סגרים, אין טילים, יש שיח עם השכנים, ואין לכנופיית הנוכלים העברייניים עם שלל האישומים הפליליים הרבה סיכויים לשוב ולגרום נזק לחזון המייסדים.

מה יעזור לסייענים שמתאמצים לתקוע למדינה מקלות בגלגלים בשליחות נאשם שנמצא בהליכים משפטיים להעלות טענות משונות, משעשעות וכוזבות ברבים?

הישראליות והישראלים כבר יודעות ויודעים לבד שמשהו השתנה מאז הדחת הכנופיה עם האישומים. נו? אז אם הצעקנים יזעקו באולפנים שהשמיים לכאורה נופלים והממשלה לא עוצרת את הכוכבים זה יבטל לנאשם את ההליכים המשפטיים?

נראה שהמובסים עוד לא הפנימו שהם כבר לא שולטים, קובעים או מנהלים, אבל אולי זה יקרה בחלוף הימים. בינתיים, כל מה שנותר למפסידים העצבניים, המודחים והמודאגים לעשות זה לנסות לטפח פחדים, להתאמץ לקלקל לאחרים ולהישמע ביקורתיים.

בפועל, המצב במדינה מאוד השתפר וגם אין הרבה סיכוי שנראה את העבריין הסדרתי חוזר. כל מה שכנראה נותר לנאמניו האחרונים זה לקטר, לבקר, לברבר, לקרקר ולהצטער.

קישור למאמר בשם- ניסוי קצת הזוי. קישור למאמר בשם- להסית זו מסורת משפחתית?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר