ליקויים מביכים נחשפים ברבים

יתכן שהסיפור הבא יספק דוגמה טובה לבעייה מטרידה שהפריעה והזיקה למדינה במשך תקופה יותר מידי ארוכה. נאשם שתבע מורשע משום מה לא רצה לבוא לערכאה בשעה היעודה, ונראה שאין הרבה היגיון בפרשה העגומה והמשונה שטרם הסתיימה.

ציטוט:

נתניהו ביקש לדחות דיון בתביעה שהגיש נגד אולמרט – וננזף על ידי השופט.

“מאחר שביומני קבוע דיון אחר, חשוב לא פחות, בשעה 10:00, לא ניתן לדחות את שעת הדיון לשעה 10:00”, כתב השופט וציין כי כמי מהצדדים שייעדר מהאולם בשעת הדיון, יפר את ההחלטה שלו. בהמשך “עקץ” השופט את נתניהו, וכתב כי – “הדרך להימנע מעיכובים הנובעים מסידורי אבטחה היא, כמובן, לצאת מן הבית בשעה מוקדמת יותר”.

בחודש מאי תבעו הזוג נתניהו את ראש הממשלה לשעבר אולמרט, אחרי שכינה אותם בשני ראיונות לכלי התקשורת בכינוי “חולי נפש”. בכתב ההגנה ציין אולמרט כי עמדותיו שיקפו הלכי רוח בקרב הציבור וכן כי לא מדובר במילת גנאי.

עד כאן ציטוט, שאולי דורש ביאור קצר כדי לשפר את הבנת המשמעות.

ראש הממשלה שחמד, שגה, נתפס ונכלא אמר בפרהסיה שלדעתו העבריין הסדרתי, זה שמציית ונשוי למורשעת לקוייה אפילו שהוא נאף, חטא ובגד גם בה, לא ממש מתנהג בשיקול דעת רגוע או בתבונה שקולה.

במילים אחרות, הועלתה טענה מביכה שהמשפחה המלכותית שהודחה היא קצת משונה, רעועה או סתם חולה.
אין שום בושה בבעייה שהיא מולדת או כזו שאין תרופה יעילה כנגדה. סך הכל, זו לא הנאה גדולה או איזה עונש עם סיבה לצאת לעולם עם הפרעה שאין שליטה עליה. מצד שני, לפעמים יש תקלות בריאותיות שגורמות לבעיות סדרתיות, לסיבוכים בערכאות, לבושות מביכות, לשמועות מעליבות, לפועלות בוכיות ולשלל צרות אחרות.

באחד הנסיונות של הנאשם בשלל עוונות לעקוף פינות עלתה על ידי שליחו שאלה תמימה שלפיה אולי יש לסלוח ללקויה מחמת היותה לקוייה, וזה לא אשמתה.

בית המשפט צריך לראות הוכחה רפואית שתעיד על מצב מוצהר כדי להתחשב בכזו בקשה, אבל היא מעולם לא הגיעה, אולי מחמת ביישנות קלה.

ללא קשר, אחרי שהאסיר המשוחרר סיפר שלדעתו ולפי הכתוב בעיתונים נעשים דברים לא סבירים ותמוהים, מייד קמו הנאשמים ומיהרו לתבוע את עלבונם ברבים, כנראה משום לשלדעתם הם כשירים, סלחניים, בוגרים, רגועים וצלולים.

במקום לנסות להשתמש בתירוצים לגבי ליקויים עלומים כדי להתחמק מעונשים עכשיו מתרחשים מהלכים קצת לגמרי הפוכים, ונעשה מאמץ לטעון שהדברים המשונים שנעשים כבר שנים כלל לא מעידים על ליקויים והם לגמרי שיגרתיים.

מה לעשות ששינויים משונים וזיגזוגים תכופים לא תמיד מעידים על יכולת התמדה לצעוד בקווים ישרים, והדבר אפילו לא קשור לצריכה נלהבת של משקאות יקרים ומשכרים שעליהם שילמו אחרים.

אז מה? עכשיו התובעים את עלבונם בקול תרועה רמה לפתע מתביישים להגיע לערכאה ולהוכיח שהכל אצלם כשורה? הדבר מעורר קצת תמיהה, אבל כאמור, זו רק דוגמה קטנה להתנהלות מוזרה, משונה ומזיקה.

לא נותנים עונש בערכאה בגלל מיגבלה רפואית או הפרעה פסיכולוגית, גם אם היא קשה, מציקה, משכילה או מטרידה, אבל בית המשפט מעדיף לשמוע שלא הייתה עבירה שמזיקה לפרהסיה, שכן זו כן בעייה.

במציאות, עבריינות סדרתית קצת מקשה על התחזות או העלאת טענה צדקנית ונכלולית לתמימות, והדבר גם לא קשור למצב הבריאות. למעשה, בפני החוק כולנו שווים, אפילו אם קיימים ליקויים נוספים.

קישור למאמר בכאן.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר