יתכן שהפושע בגד במדינה?
סליחה על השאלה, אבל מדוע עדיין לא הוגשה כנגד עיתון ברשת תביעת דיבה מפחידה?
סך הכל, ברוב חוצפה פורסמה לפרהסיה ידיעה מאוד מטרידה שעלולה להעיד על בגידה חמורה במדינה וביטחונה, אז למה דבר לא קרה? למעשה, הסיפור מעורר החרדה כבר עלה אצלנו שלוש או ארבע פעמים, ועדיין לא הגיעה תגובה, דבר שכמובן מעלה מאוד את מפלס התמיהה.
ציטוט:
כרמון פירסם אמש באתר ממרי מסמך בעל תוכן פוליטי נפיץ, שעליו נדון גם ברשת הטלוויזיה הישראלית ערוץ 12. נראה שסדרת מסמכים פנימיים של ממשלת קטאר, שנפרצה על ידי ארגון במימון איחוד האמירויות הערביות. לציין כי הרשויות בדוחא ארגנו בשנים האחרונות העברה לכאורה של עשרות מיליוני דולרים עבור מערכות הבחירות של נתניהו. הכסף, לפי ההאשמות ששיחזר ממרי, היה מוכן עבור ראש ממשלת ישראל בחשאי ובמזומן. כרמון אומר: “נתניהו הוא משתף פעולה, אסיר, בן ערובה שלא יכול לבקר את קטאר: האמירות תגיב”.
ציטוט:
במשך שנים נתניהו חיזק את חמאס. עכשיו זה התפוצץ לכולנו בפרצוף.
כדי לפגוע באבו מאזן, במשך השנים חמאס שודרג ממעמד של ארגון טרור לגוף שמנהלים איתו משא ומתן עקיף ● בחסות המדיניות הזו בלון חמאס הלך והתעצם עד שהתפוצץ לכולנו בפרצוף ב”שבת פרל הארבור” ● את מחיר המחדל הזה שילמו בחייהם הישראלים שנרצחו ונחטפו.
עד כאן ציטוט.
בדרך כלל, אפילו הבעת דיעה פרטית על ליקויים מזיקים במשפחה שמסובכת בערכאה גורם למורשעת המ-ש–כ-י-ל-ה לתבוע בזעם את עלבונה, ולכן לא ממש מובן למה פירסום ידיעה מזעזעת שעלולה להוביל לחשיפת פשע נורא אינו עילה למהומה כבירה?
מי יודע? אולי המעורבים יודעים שעיתונים איטלקיים מכובדים לא מפרסמים שקרים מזיקים מחשש לאובדן המון מזומנים? בדרך כלל, מערכות עיתונים מוודאות עם מומחים מלומדים שיש הוכחות וראיות קבילות לפירסומים המביכים כדי לא סתם לעצבן את הנעלבים הזועמים.
יתכן שקלגסיו של הפושע המורשע שהנאשם מינה לפקד על המשטרה עדיין לא הולמים בדלת המערכת בחוזקה בגלל חשש מחשיפה שתוביל לעוד כתב אשמה?
בעזרת השם, הסיפור שכבר עלה יבדק ביסודיות ונגלה ברוב הקלה שהפושע לא אשם. מצד שני, דווקא המאמץ לשתוק, לא להגיב או להתלונן אלא רק להתעלם מעורר חשד כבד שיש למישהו רצון שהדיווח המזעזע יעלם.
חלילה, יתגלה שהפושע הסידרתי אומנם לקח כסף מקטאר בעבר ולא רק הרשה שהוא יועבר, מה שכרגע נראה משונה, תמוה ומוזר אולי לפתע יוסבר ויובהר.
יתכן שקבלת המון ממון ממדינה זרה שאינה ממש ידידה עשוי להחשב כבגידה במדינה, ולכן העיניין אולי שווה בדיקה. למעשה, גם קבלת רווחים אישיים עצומים מאישור מכירת אמצעים מסוכנים למצרים בלי שבמשרד הביטחון יודעים עשוי להעיד על פשעים קודמים.
איך תגיב הפרהסיה אם חלילה יתגלה שהפושע בגד בביטחון המדינה בעבור עמלה?
הערה אחרונה: את התמונה המזוייפת שלחה למערכת כתבתנו בינה, שהיא מכונה נטולת דיעה. במציאות לא נותר לפושע החמדן הרבה זמן, ומפניו הנפולות אזל הצבע.
קישור למאמר בשם-הכסף בא מקטאר והסוף הפך מר. קישור למאמר בשם- יש שתיקה ואין תביעה. קישור למאמר בשם- כסף במזוודה זו בעייה. קישור למאמר בזמן ישראל. קישור למאמר בשם- טביעת דיבה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.