יש מגעים, סיכומים ואפילו סיפורים

ללאומן סרבני, לוחמני וקיצוני חלילה אסור להשמע רכרוכי, פשרני, אנושי או הגיוני באופן ציבורי, שכן זה עשוי לפגוע בתדמיתו כלוחם עז נפש, מרדני וקרבי.

מצד שני, החזון הציוני ואפילו הציווי המקראי העיקרי ממליצים על רדיפת שלום, וזה כמובן די בעייתי.
מה עושים בכאלה מצבים מבלבלים? אולי אפשר למצוא את דרך הביניים ולהדגים שדי בקלות אפשר לאחוז במקל משני הצדדים.

מצד אחד מכריזים ברבים למיקרופונים שלא יהיו שום דיונים או הסדרים, ובמציאות מאפשרים לשלל נציגים בכירים לערוך מפגשים מדיניים חיוביים ומועילים, כאלה שיסייעו מאוד לכל הצדדים המעורבים.

בצורה זו, ההכרזות הסרבניות לא יגרמו סיבוכים, שכן המורדים בחזון המייסדים יהיו מרוצים, ובמציאות יהיו המון מגעים וזה יעזור לתושבות ולתושבים להיות יותר בטוחות ובטוחים.

ציטוט:

פגישת הרצוג-עבדאללה: האם ישראל מתניעה תהליך מדיני?

ציטוט עם ציטוט.

בעברית קלה, גנץ פעל באחריות ובאישור ראש הממשלה, אבל כנראה שמישהו הבין שעשיית שלום והבאת הקלה למדינה עשוי להביא תהילה, הערכה והכרת תודה, ומבחינה פוליטית, זה רע למי שלא יקבל אותה.

מייד יצאה הודעה דחופה ובהולה המספרת שבני המפחיד לכאורה מסכן את קיום הממשלה בגלל פגישה שאושרה והתקיימה במטרה להביא רגיעה.

במציאות, שר הביטחון נפגש עם אבו מאזן באישור ההנהלה, ולא שלח לטלוויזיה סרטונים מהאירוע כדי לבקש לעצמו תהילה והוקרה.

למי יש עניין להראות לציבור שפעילותו המבורכת של שר הביטחון מקשה עליו לישון? מי סבור בטעות שמדון שמביא שכול ויגון הוא דרכה של ציון?

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר על הדבר המוזר? ראש הממשלה אומנם אמר שלא יהייה שום שיח אבל עכשיו מסתבר שהוא אישר את הדבר? כנראה שאין ברירה אלא להאשים את בני על שביקש וקיבל רשות מהממונים לתאם עניינים שישמרו על שלום התושבות והתושבים, שהרי הוא רק שר. חוץ מזה, ולהבדיל מהפוליטיקאים שנהנים להשמיץ אחרים גם ללא צידוקים, נראה שהוא גם אדם ישר.

זה בטח לא קל להיות ראש הממשלה בישראל, שכן צריך לשמור בזהירות שקולה על עמו הנבחר של האל. טוב שראש הממשלה מבין שרדיפת שלום היא מצווה מהכתובים וגם חזון המייסדים, רק חבל שהוא נאלץ להשמיע דיבורים לאומניים ברבים מחשש לעצבן את הסרבנים, שכן במבחן התוצאה הם לא לגמרי אמינים. נו, טוב. מה לא עושים כדי לשמח בוחרות ובוחרים לצרכים פוליטיים?

עד כאן ציטוט עם ציטוט.

אז מה ניתן לומר על הדברים? זה מצויין ששוב מדברים עם השכנים ועושים הסכמים, אבל כנראה שחשוב להסתיר זאת מפני הקיצונים העצבניים ולכן כדאי לספר להם שלכאורה לא יהייה שלום ליהודים, וכך נוכל להנות מגזענות, פחד ושנאה לעולמים, לכאורה בשם אלוהים או בשל רעיונות מוטעים ושגויים שסותרים את הכתוב בכתובים.

הגיע הזמן שנשוב לדרכם של המייסדים ונחתור לשלום עם השכנים, אפילו אם הדבר קצת יעצבן את הסרבנים הקיצוניים. סך הכל, זכותם של מיעוטים מרדניים שמתנגדים לחזון הציונים להיות קולניים, מתוסכלים, כעוסים או זעופים אבל בדמוקרטיה לא הם אלה שקובעים.

קישור למאמר בכאן. קישור למאמר בשם- ציונות אינה מילה גסה. קישור למאמר בשם- מאשרים ומתלוננים. קישור למאמר- שוחרי מדון מסרבים לחזון?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר