יכולת בחירה בין טוב לרע

בדמוקרטיה חופשיה מותר לאנשים להיות רעים או זדוניים, להפר חוקים, לזלזל במומלץ בכתובים ולקחת סיכונים שיביאו סיבוכים מביכים ועונשים כואבים.

באותה צורה, לכולם וכולן גם יש רשות לכבד חוקים, ברואות וברואים, להימנע מגרימת נזקים או מפגיעה באחרות ואחרים.

למרבה השמחה, החופש הדמוקרטי של עברייניות ועבריינים להסתבך במעשים פסולים לא מחייב אחרות ואחרים גם להפר חוקים או להלבין פנים ברבים לחוטאות, לחוטאים, לשוגות ולשוגים.

בעברית קלה, חשוב להישאר מוסריים גם בזמן לוחמה במזיקים. אין שום צורך לרדת ברמה ואז לתרץ מעשים פסולים באמירה שהאחרים התחילו. את זה עושים ילדים.

למרבה הצער, בכתובים מסופר שאבותינו העירומים והסקרניים רק נתנו נגיסה קטנה בפרי האסור ולכן אין להם הבנה מלאה כמו הבינה הכבירה שלכאורה קיימת אצל מחולל הבריאה. אולי בגלל זה כתבו בעבורם את ההוראות המפורשות בתורה, ומאז כל מי שחוטא מודע לשמה של העבירה.

מי שמעצבן, מרגיז או מזיק לפעמים גורם לנו לחוש קצת זעופים, שלא לומר כעוסים, מתוחים או מלאי שאיפות אלימות לנטרל איומים. זה טיבעי, מובן ומחייב אותנו לגלות שליטה של גיבורים, כאלה שמסוגלים להשתלט על דחפים אסורים.

מי שלא מצליח או מצליחה לרסן את היצר הרע חלילה מאבד או מאבדת שליטה, ובגלל זה המורה צועקת שכלל לא חשוב לה מי התחיל, העיקר שמייד תחדל המהומה.

אולי הכל ברצונה של השכינה, אבל לנו יש יכולת לבחור בין עשיית טוב או הימנעות מרע. זה לא מספיק לבקש סליחה פעם בשנה. חשוב לנהוג כבוד והתחשבות באחרות ובאחרים כמעשה של שגרה. למעשה, זו התורה כולה.

בקרוב האומה כולה כנראה תראה מה עולה בסופו של עבריין סידרתי, ואולי ניזכר בחובה היהודית להיות מוסרי.

קישור למאמר בשם- חלומות, סצינות מרגשות ויקיצות. קישור למאמר בשם- יש מאבק נגד הפשיעה בחברה הלאומית?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.