יום הכיפורים, אישומים ותירוצים
הימים הסתוויים המוארים, שהם כבר קצת יותר קרירים ונעימים, בעיני המאמינים נחשבים לנוראים, ויש סיבה טובה לדברים. סך הכל, מאז שאבותנו כתבו ספרים קדושים אנשים עוד לא יודעים בתקופת העונה הזו אם יבואו גשמים לשדות הזרועים, אז כל שנה אנו מקווים, מתפללים ומייחלים לברכות שיבואו ממרומים.
כידוע ליודעות וליודעים, עיקר המסר בכתובים הוא לכבד אחרים ולהימנע מגרימת נזקים. למעשה, חטאים להוראות האל פחות חמוריים מאלה שעוללנו לברואים, בצלמים ויצירים.
מסיבה זו, קודם אנחנו אמורים לבקש סליחה, מחילה וכפרה מבני אנוש, קרובים ורחוקים, ורק אז לשאת תפילה מלאת חרטה למרומים.
מי שלא לוקח אחריות על כשלים פוגעניים ומנסה לתקן נזקים אנושיים לא יכול לבוא בידיים נקיות בפני השוכן במרומים. באותה צורה פיקוח נפש דוחה שבת, אפילו שזו מצווה חשובה מהדת.
כדי שלא נשכח את עיקרה, שנמנע מפגיעה ונגלה חמלה והבנה, פעם בשנה אנו מנסים לבקש סליחה. הימים שבין ראש השנה ליום כיפור נחשבים חשובים, שכן הם נותנים לנו הזמנות לחוש נבוכים, מבויישים, מפוחדים ומודאגים.
החילוניות והחילונים לא משוכנעות ומשוכנעים בנכונות כל הסיפורים הקדושים, אבל גם המפקפקות והמפקפקים יודעים ויודעות שבני אנוש בעצם לא ממש מבינות ומבינים מדוע אנו כאן ובלילה יש כוכבים.
מסיבה זו, לקראת יום הכיפורים כל העם חש נפעם ונרגש מחדש. ביום הכי קדוש האומה עוצרת מלכת, ורק שומעים צופרים מייללים או שופרות זועקים ותוקעים.
זה הזמן להתנצל בפני כל מי שנגרם לו או לה בגללנו סבל, צער מיותר או יסורים. חשוב שננסה להיות אנושיים, מתחשבים, שוחרי שלום ומנומסים.
כמובן, הבעייה היחידה היא שקצת חם כאן, והחיים די קשים. יש הרבה פוליטיקאים מודחים שהם פושעים ועבריינים, קיימים בעם הנרדף פחדים קיומיים ומרחפים עלינו איומים מפחידים שאותם אנו מיירטים בהצלחה מרשימה גם כשבאים מטחים כבדים,
בקיצור, לא כולן וכולם גיבורים שמצליחות ומצליחים לכבוש יצרים ודחפים, ולכן כל כך נחמד שפעם בשנה יש לנו הזדמנות להרגע קצת ולקחת אחריות מלאה על הדברים.
אפשר למשל להתנצל על שבגדנו בשבועת האמונים ומכרנו את ביטחון מדינת היהודים בעבור מזומנים, על שגררנו את המדינה להמון סגרים הרסניים, שלא נטרלנו איומים, שהסתבכנו בשלל תיקים פלילים וגרמנו לסידרה ארוכה של סבבי בחירות יקרים ומיותרים. מצד שני, הרבה יותר קל להאשים אחרים או סתם להכחיש את הדברים.
חוץ מכל זה, כדאי לצדיקים הכשרים לא לבכות בזמן הקינות ובקשת הסליחות והמחילות בעזרת בצל, שכן לא תמיד זה באמת מביא מזל או נראה טוב לקהל.
קישור למאמר בשם- התיאוריה ויישומה. קישור לשיר- אדון הסליחות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
