טיפוח סערות
הנאשם בשלל כיתבי אשמה מאוד מזיק למדינה. מי יודע? אולי זה נעשה בתקווה שיציעו לו חנינה בתמורה לעזיבת העמדה לפני שתבוא סכנה לאומה שכבר מספיק סבלה. מצד שני, יתכן שכל המהומה ההזוייה סתם התחילה בגלל ליקות במשפחה שהסתבכה בערכאה, ולאבא פשוט אין שליטה.
ציטוט:
טראמפ לקח השראה מנתניהו ומקווה שכתב האישום ילכד סביבו את הימין.
הנשיא לשעבר החריף את נאומי ההסתה מאז שהבין שהטבעת סביבו מתהדקת – וכינה את עצמו בפניו תומכיו “הלוחם והנקמה שלכם.
האם עדיף להעניק חנינה למען הסדר הציבורי, או להוכיח שאין אדם מעל החוק?
עד כאן ציטוט.
עבריינים לפעמים מצפצפים על החוקים או מפעילים סחיטה ואיומים כדי להשיג בכוח את מה שהם רוצים. למרבה המזל, באגדות מסופר שבסוף החוקים מנצחים את הפושעים המזיקים.
משום מה, אנשים נוטים להאמין לכתוב בכתובים יותר מאשר לפוליטיקאים נכלוליים. מי שחוטא לחוקים וגם מסית לשינאה ואיבה מדגים אי הבנה בעיקר המסר מהספרים הקדושים.
במילים אחרות, גם אם יש עיכובים, תירוצים וסיפורים, בסוף מגיעים למכפישים, למשמיצים, למסיתים, לעבריינים ולמזיקים האנוכיים עונשים. ככה זה בחיים, וזה נכון גם לגבי אנשים שמאוד אוהבים שבשערם המפואר, המטופח והצבוע יטפלו ספרים יקרניים.
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי, כשל מוסרי ואיום קיומי. קישור למאמר בשם- הצבעה במליאה תפתור את הבעייה. קישור למאמר בשם- מפריח הכזבים ממשיך בחטאים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
