חזון הנביאים וקיצונים הרסניים

אחרי שנים של הסתה לשנאה, שאינה עיקרה, יתכן שהאומה שכחה מה כתוב אצלה במגילה.

בתורה מופיע הפסוק- סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו, אבל משום מה יש בארץ הקודש מורדים גזעניים, סרבניים וכוחניים שמסרבים לכבד את עיקרה.

הנה תיזכורת למי שחלילה שכח או שכחה מה כתוב במצע של המדינה, זה שתואם להמלצות מהתורה:

אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

עד כאן ציטוט שמפרט די בבהירות את עקרונות הציונות והיהדות.

איך קמה בדמוקרטיה הציונית קבוצה מרדנית, לוחמנית, לאומנית, גזענית וסרבנית שלא מכבדת את עקרונות התורה היהודית וחזון המדינה העברית?

מי הסית בהתמדה מעל במות לשנאה? מי סתם השמיץ והכפיש את משחרר הבירה שגם עשה שלום עם מדינה שכנה כאילו הוא גורם סכנה? מי לא מנע הסתה ועד היום משתמש בה, על אף הנזק הנורא שהדבר גורם לאחדות הקהילה?

ציוונת דתית זה כמו גזענות שוויונית? שנאה היא עיקרה של תורה? לוחמה מתמידה זה חזון האומה?

לסיכום, מי שמונע משנאה ומסרב להסדרה חוטא לתורה ובוגד בחזון המדינה. שלום זה דבר נפלא שמביא הקלה, שלווה ופריחה. לעומת זאת, לוחמה מתמידה מאוד כואבת, והיא גם עצובה ויקרה.

נו? אז מה עדיף למדינה? מה חזונה?.מרד של קיצונים, שנאת אחים, סרבנות להסדרים וחורבנות לאומיים או הגשמת חזון הנביאים והמייסדים הציוניים?

מוזר לחשוב שמוכר רהיטים רהוט הצליח לגרום ליהודים לשכוח מה מופיע בכתובים. נו, טוב. על משגים וחטאים משלמים, או סתם מסתבכים עד צוואר בהליכים פליליים.