חגים, מיתוסים, מסרים ומימצאים

מגילת פורים כנראה נוספה לכתובים המקוריים אחרי עריכה קלה ממקורות זרים.

למעשה, קצת כמו סיפור נוח והמבול, האלה הזרה עשתורת, היא אישתר המסופוטמית שהפכה אצלנו לאסתר. וגם עלילות גורלו העגום של איוב, מאוד יתכן שחזלינו זיכרונם לברכה לקחו סיפור טוב ועשו לו קצת עריכה כדי שיותר יתאים לאיזה מסר חשוב, פוליטיקה או אמונה שכדאי להעביר לדור הבא.

לדעתם של חילונים כופרים לא ממש בטוח שמשה בכלל היה, או אם הוא עשה וחווה את כל המתואר בסיפור המדהים, המרשים והנפלא מהתורה.

לפי הארכיאולוגים יתכן העלילה מבוססת על גרעין של אמת, ורובה הוא כנראה אגדה שנועדה לתת לאומה משמעות מעוררת גאווה לקיומה, ועקרונות קדושים לקיום חיי קהילה.

זה כלל לא חשוב אם משה, אברהם, איוב או המן הרשע היו דמויות אמיתיות שלא זכו לצלם סלפי ולהשאיר לנו מזכרת יפה. או חלק מאגדה שנכתבה ונערכה במטרה לספק מיתוס מאחד ועקרונות מוסריים לאומה.

ציטוט:

מגילת אסתר: סיפור שהיה או מיתוס בלבד?

ד”ר עילם גינדין מזכירה סיפור פרסי שדומה באופן מטריד למגילה • הרב רפפורט מציין שחייבים אמונה כדי להפנים שהסיפור התרחש.

“אין שום הוכחה שמגילת אסתר התרחשה, ואין שום הוכחה שהיא לא התרחשה”, אומרת ד”ר תמר עילם גינדין מהמרכז האקדמי שלם וממרכז עזרי. “מדעית נטו אין שום דבר לסתור את הסיפור כמו שאין דרך להוכיח אותו”.

בהמשך הסיפור הפרסי הנסיכה פוחדת ואביה אומר לה “לעת כזאת הגעת למלכות”. היא צמה ובודקת בלילה האם יש למלך אוזניים, ואין לו. היא מודיעה על כך לאביה, והפרסים הורגים אותו ורוצחים את כל המדים. “יש שם ‘ונהפוך הוא’ מבחינת רצח העם שהיה אמור לקרות לפרסים ונעשה לבסוף למדים”, אומרת ד”ר גינדין. 

עד כאן ציטוט.

מובן שנמשיך לחגוג את חגים, לדבר על הצורך להיות חופשיים ולא עבדים, לזכור לקחים כואבים מאירועים היסטוריים, להסביר לילדים שחשוב להשאר קיימים ולסרב להיות מושמדים, ולקיים חיים מוסריים ולא רצחניים, פוגעיים ומזיקים, וכל זאת ללא קשר לקיומם או העדרם של מימצאים ארכיאולוגיים מעניינים.

מיתוסים, חוקים וערכים לאומיים לא קשורים לקיומם הפיזי של השליחים המיתולוגיים שתפקידם הוא בעצם להעביר לנו את הערכים, המסרים והלקחים, שהם אנושיים וניצחיים.

קישור למאמר בישראל היום.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר