חברים טובים עם רעיונות שונים

לאומנים סרבניים ושוחרי שלום ציוניים חברו לא מזמן לנהל ביחד את מדינת היהודים. כנראה שהנס הזה התרחש משום שכולם הבינו שכנופיית הנוכלים שמובלת על ידי נאשם בפלילים גורמת לנו נזקים כלכליים, חברתיים, מדיניים וביטחוניים.

בצורה דומה, ראש הממשלה הישראלי והנשיא האמריקני נפגשו לאחרונה באופן חברי, אחראי וידידותי, וזאת על אף העובדה שחזונם שונה באופן מהותי. ממש מפליא לראות איך כזבן נכלולי שהוא במקרה גם נאשם פלילי, יכול לאחד את כל הצדדים השונים באופן דמוקרטי, שהרי רק בזכותו עכשיו כולם עובדים בכבוד הדדי ובאופן הרמוני.

ציטוט:

בנט לאחר הפגישה: “ביידן אוהב את ישראל וקשוב לצרכים שלנו, נוצר קשר אישי”

בתדרוך עיתונאים סיפר רה”מ על האווירה ועל הנושאים שעלו בשיחה עם ביידן • “הייתה תחושה שאנחנו מכירים תקופה ארוכה, גם ביידן וגם אנחנו נחושים שאירן לא תגיע לנשק גרעיני לעולם”, אמר והזמין את הנשיא לביקור בארץ • הבית הלבן: ביידן הדגיש כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות בסכסוך הישראלי פלסטיני.

ציטוט:

בנט יציג לביידן גישה אסטרטגית חדשה מול אירן והבהיר: פוסל כל אפשרות לפתרון עם הפלסטינים.

עד כאן ציטוט.

עיון בדברים המעניינים עשוי לחשוף שיש פערים קלים בין שני המנהיגים הידידותיים, אפילו שהם נראו חייכניים, קרובים ושמחים

בעוד שבנט מתנגד לחזון המייסדים ומסרב לדון בהסכמים והסדרים, נראה שנשיא אמריקה דווקא כן מאמין בגישתם של הציונים המייסדים.

ללא קשר, שני המנהיגים מבינים שחשוב להתגבר על מחלוקות בשקט ובחדרים סגורים במקום לתת לנוכלים עברייניים הזדמנות לתקוע מקלות מילוליים ומתוסכלים בגלגלים.

אולי יש קצת צדק היסטורי בידיעה שמי שהסית לפלגנות, לפחד ולשנאה במשך תקופה מאוד ארוכה עכשיו בעצמו סובל מבדידות ודחייה לאחר שהועף מהשררה והסתבך בשלל כיתבי אשמה.

יתכן ששנאה באמת מאחדת את המחנה, שכן נראה שכולם סולדים מהכנופיה המזיקה ועובדים בשיתוף פעולה כדי למנוע את שובה.

קישור למאמר ב-N12. קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- מה עם החזון לציון?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר