זכור, גזור ושמור

כידוע ליודעות וליודעים אנו מצווים לזכור את אשר עשה לנו עמלק בצאתנו ממצרים לפני כמה שנים, אבל אין בכתובים שום בקשה שבעצמנו ננהג כמו רשעים אכזריים או שנזיק בזדון לזולתים, ברואים ובצלמים.

למעשה, התורה שלנו מבקשת שנבקש שלום, שנכבד אחרים ושנעשה הסדרים שימנעו שפיכות דמים למען קדושת החיים. המקרה היחידי בו מותר לא לכבד את החוקים המוסריים הוא מצב שבו יש צורך דחוף ומיידי לנטרל סיכונים ממשיים.

בעברית קלה, אנו צריכים להיות עירניים שכן בכל דור ודור באים זדים, אבל אין שום צורך שבעצמנו נהפוך לעמלקים.

ציטוט:

מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים. מצווה זו מהווה מעין אמצעי עזר לעודד את ביצוע מצוות מחיית זכר עמלק. על פי חז”ל, החובה היא גם להזכיר זאת בפה, ועל כן קוראים בכל שנה את “פרשת זכור” בשבת זכור – השבת שלפני פורים. המצווה כוללת מצוות עשה ומצוות לא תעשה.

עד כאן ציטוט.

מי שסבור בטעות או בשגגה שכל העולם רק מלא באוייבים, צוררים, פוגרומיסטים, קוזאקים, טרוריסטים, רוחות ושדים וודאי מכיר את ההיסטוריה העגומה של היהודים וכנראה גם סובל מחששות קיומיים מתמידים, אבל במציאות הדברים קצת שונים.

כבר מזמן אין בעולם עמלקים, אפילו שפה ושם עדיין יש כאלה שלא מבינים שכבוד לאחרים הוא עיקר המסר ממרומים. ללא קשר, איננו כמו הרשעים, שכן ליהודים אסור לעולל לאחרים מה שלהם לא היה נעים.

כאמור, מותר להגן על החיים ורצוי להימנע משפיכות דמים בעזרת הסדרים, אבל העברים אינם עמלקים ולכן אין שום סיבה להזיק, להציק, לאמלל או לפגוע באחרים בתירוצים כאלה או אחרים. למעשה, חטאים מסוג זה סותרים לחלוטין את עיקרי המסר בכתובים הקדושים.

קישור להגדרה בויקיפדיה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.