השלכת אשמה רק מזיקה

כזכור לזוכרות ולזוכרים, פעם אדם אבינו האשים את חווה אימנו בכך שלכאורה גרמה לו להפר מתוך חולשה את החוקים, והאשה האמיצה מיהרה להסביר שהנחש הוא האחראי לעובדה שהיא נכנעה לפיתויים ועשתה ניסויים מסקרנים ואסורים.

יתכן שהסיפור המעניין מהכתובים הקדושים נועד להסביר לצאצאיות ולצאצאים שיש לנו נטייה משפחתית מולדת ומשונה לא לקחת אחריות על מה שאנו עושים, מעוללים או חשים, אלא אם הם במקרה מוצלחים ומועילים, ובמקום זאת מזרדרזים לחפש את מי אפשר להאשים בעוונות החמורים. חוץ מזה, כולם וכולן בדרך כלל רוצות ורוצים לחוש טהורות וטהורים, ובמיוחד ברבים.

נו, טוב. הסיפורים העתיקים הם די ישנים, ומעיון בכותרות העיתונים נראה שלא כולן וכולם תמיד שמרו על עירנות מלאת הבנה בזמן השיעורים המשעממים. בפועל, מסתבר שכל הזמן, שלא לומר שוב ושוב, אנו רואות ורואים פוליטיקאים שמנסים לטעון ברבים שהם כביכול לא אחראיים למה שהם עושים, ומנסים להלבין פנים ולהאשים נחשים אחרים בחטאים, גם אם הם במקרה תמימים, ישרים ולא ארסיים.

חשוב מאוד לספר ביושר גלוי לב ומנומס איך מרגישים, במה מאמינים ואודות מה חושבים, אבל כדאי מאוד לא להאשים גורמים חיצוניים במה שבעצם קורה רק אצלנו בפנים.

במילים אחרות, צריך לומר בלי לפחד מה באמת חשים, אבל עדיף לעשות זאת בלי להאשים, שכן זה מייד יוצר עימותים, ריבים וסיכסוכים לא נעימים שרק מחמירים את הסיבוכים.

האם הסיפורים העתיקים מהכתובים וההסברים שמופיעים בעיתונים עכשוויים יעזרו למשמיצות ולמשמיצים לקחת אחריות כמו שגברים עושים?

כנראה שצריך להיות קצת סבלניים, אבל לאור נסיון העבר, סביר שנשמע עבריינים סדרתיים, סייענים ושותפים טוענים שכולם אשמים בעוד שהחשוד המרכזי עצמו הוא לכאורה צדיק חף, זך, צח ותמים.

הגירוש מגן עדן בטח היה מכה די קשה לאנושות כולה, ובמיוחד לחרדים, שכן מאז צריך ללדת המון ילדים עם זריקות שמונעות כאבים, וקצת להזיע בזמן שסוחטים תקציבים מאחרים.

קישור למאמר בשם- תחרות בהשלכת אחריות. קישור למאמר בשם- המושחתים משחיתים. קישור למאמר בשם- נוסחה פשוטה לשיפור החוויה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר